נעים להכיר

שלום ותודה שבחרת להיכנס לכאן. להלן הדברים היחידים שאני מוכן לחשוף על עצמי בבלוג הזה, שלדעתי גם יעניינו במידה רבה את הקוראים ואף יסייעו להם להבין הרבה מהטענות שאני טוען בבלוג זה.

נתחיל בקצת פרטים אישיים:

טוב, אז שלום! קוראים לי זהב משה זילברמן ואני ה Golden נון-קונפירמיסט. לפעמים גם אני מוצא את עצמי מכנה את עצמי בכינוי הולם אף יותר – The Golden Hermit. האיש/ילד ה outsider who can  never fits into any society, estabilshment and any social norm – ששונה לחלוטין מכל האנשים שהכרתם אי פעם ברמות כל כך קיצוניות (לא משנה מי אתם או מה אתם מכירים) שאי אפשר כמעט אפילו להעלות על הדעת שאדם כזה עשוי בכלל להיות קיים על פני כדור הארץ..

בעבר הייתי ידוע ברשת גם בכינוי "אל זי" (באנגלית: "L.Z"), בהקשר של איזה פורום סודי שהייתי חבר בו בעברי הפרה-היסטורי (ללא ידיעתו של אף אחד), פלוס כל מיני כינויים ילדותיים אף יותר שאיתם גלשתי בפורומים של ילדים למיניהם לפני כן (+ערוץ יוטיוב), היום כבר לא גולש בפורומים כמעט.

אני לא מפורסם בכלל בלשון המאוד מאוד (בחזקת מלאנטלפים מיליארדים) מועטה, בעיקר בגלל שחייתי כמעט את כל חיי עד כה כנזיר מתבודד שאף אחד לא יודע עליו כלום (including my very existence), עד שנמאס לי מזה. לא מלהיות נזיר, אבל כן מלהיות כל כך דיסקרטי לגבי זה.. ממילא אני לא אהפוך למפורסם מהבלוג הזה. ולהמשך.. טוב בעצם לבינתיים אין המשך.

 

אתה חופר באתר שלך ולא ברור כל כך מהי השקפת העולם שאתה מביע. תוכל בכמה מילים בודדות לסכם את כל השקפת עולמך בשבילי?

בכיף. זה היה לי מאוד קשה אבל אני אקח פוסט פוסט מהבלוג ואסכם במילה אחת (או אם אי אפשר במילה, אז במשפט) את ההשקפה שהוא מטיף אליה:

פוסט 1 – נון-קונפורמיסטיות כללית.

פוסט 2 – סתם פריקה, לא רלוונטי

פוסט 3ניהיליזם.

פוסטים 4-8 – לא רלוונטי כי זה לא דעות שלי.

פוסט 9 – בשורה התחתונה, אין חברים > יש חברים, כי אין חברים = עצמאות רגשית = עצמאות = בגרות, ויש חברים = תלות רגשית = חוסר עצמאות רגשית = חוסר עצמאות = חוסר בגרות. חשוב להוסיף שהמחבר גם יוצא מנקודת הנחה שהוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד (כשבפועל סביר להניח שההפך הוא הנכון). בנוסף המחבר אינו משתף את ניסיון החיים שלו כאוטיסט, שבמסגרתו חווה דחייה חברתית כרונית מצד נ"ט (נוירוטיפיקלים), וכך, לאחר שניסה באופן חזרתי לאורך ילדותו להתחבר עם נ"ט ולא הצליח מעולם, בגיל 15 הוא התייאש והחליף את קבוצת השווים שלו בחברויות עם אנשים מבוגרים (מה "חוג" של אליעד כהן), ואז בגיל 18 שוב "שינה כיוון" וברח לחברויות עם אנשים מבוגרים אחרים מעולם הספקנות המדעית, ובנוסף סוף סוף "הצליח" מבלי להתאמץ אפילו, למצוא חברים "אמיתיים" מקבוצת השווים שלו, על ידי כך שעבר לגור בהוסטל של אוטיסטים בגיל 23 (נכון לכתיבת שורות אלה, אני בן 24). לידיעתכם, החלפת יחסי עמיתים עם יחסים עם מבוגרים היא תופעה מאוד נפוצה בעולם האוטיזם. נדירים מאוד האוטיסטים שמצליחים לעשות חברים מ "קבוצת השווים" שלהם כאמור – וגם אם הם כן מצליחים זה בדרך כלל רק אם הם מתחברים עם מישהו עם מגבלה/נכות זהה או אחרת. אם כי זה כבר קצת לא קשור כי זה לא מה שאני מטיף אליו בפוסט כי אם מה שכתוב בשורה הראשונה, LOL.

פוסט 10 – המסר העיקרי בפוסט הוא שבעת דיון/ויכוח, חשוב לא לטעון טענות הכוללות כשלים לוגיים, ובפרט מי שטוען ש "אני מוכיח את טענתי ואתה לא מסכים כי אתה אטום" כי הטענה הזאת מהווה התייחסות עצמית שמעידה בעיקר על האטימות של מי שטוען אותה.

פוסט 11 – פוסט גם נון-קונפורמיסטי שמטיף לאנשים לא לפחד להילחם בלחץ חברתי על מנת להישאר נון-קונפורמיסטים גם כשלוחצים עליכם להיות ההפך מזה, ואף לא לפחד להיות אותנטיים לגבי זה. אם כי לא תמיד.

פוסט 12 – קצת קשקושים על "למידה משמעותית", בלי יותר מדי הסברים. אפשר לומר ש "למידה משמעותית" היא הבסיס לכל הגישה שלי כלפי מערכת החינוך, אם כי אני ממש לא מסכים עם האדון שי פירון על איך שהוא מסתכל על זה.

פוסט 13 – ניתוח החיים של הישראלי הלא-חרדי הממוצע על סמך נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כדי שלא יהיה לקורא שום ספק כיצד מצופה ממנו לחיות כאן בארץ.

פוסט 14 – פוסט זה מגדיר "הצלחה בחיים" כפי שמקובל להגדירה במדינתנו הקפיטליסטית – כפיתוח וניהול קריירה מוצלחת (לפחות primarily), ומסביר בשורה התחתונה (ובצורה ממש מטומטמת ולא מספיק ברורה, אני מודה) שיש דברים חשובים יותר בחיים מקריירה וכסף, כגון למשל שמירה על מצב רפואי טוב.

פוסט 15 – פוסט זה מוכיח כמה אין לבני אדם כמעט שום מודעות עצמית whatsoever, משתי היבטים מרכזיים – א. מההיבט שאנשים לא יודעים להסביר לעומק את סיבות מעשיהם ובחירותיהם בחיים, ו – ב. מההיבט שמצב הידע המדעי בתחומי מחקר רלוונטיים (פסיכולוגיה, נירולוגיה, אנטומיה וכו') הוא דל למדי היות ומדובר בתחומי מחקר חדשים וכו'.

פוסט 16 – פוסט זה מנסה לשכנע אתכם שהישראלי הממוצע (שחייו נותחו בפוסט 13, והסבל הכרוך בחייו נותח בפוסט 14) חי חיים כל כך אומללים עד כדי שעדיף לסבול את "המחיר החברתי" הכרוך בלהיות נון-קונפורמיסט (תיוגים שליליים, בדידות, התעללויות וכו'), מאשר לסבול מהסבל הכרוך בלחיות את חייכם בדיוק כמו הישראלי הממוצע.

פוסט 17 – פוסט זה מראה כיצד לנתח פוסטים אליעד כהן סטייל, רק שהוא לא משתמש במונחים של אליעד ומתמקד יותר באיך לקחת טקסטים מעורפלים ולמצוא דרכים לנסח אותם ביותר בהירות.

פוסטים 18-20: לא רלוונטי

פוסט 21 – הפוסט הזה מסתמך, איך לא, על ספקנות מדעית. וגם על העדפת טענות מתחומי המדעים המדויקים (שכל הטענות שלהן ניתנות לבדיקה אמפירית) מאשר המדעים הלא מדויקים.

פוסט 22 – לא רלוונטי

המשך יבוא.

ובאיזה השקפות פילוסופיות אתה מאמין?

שאלה טובה. יש לי הרבה דעות פילוסופיות. הנה רשימה מתומצתת:

  • ספקנות מדעית
  • שאפשר ללמוד על בני אדם רק מתוך אבחנות רפואיות (לא מכיר שם להשקפה הזאת, אבל זה מבוסס על ספקנות מדעית ורוב החומר מפוסט 15).
  • ניהיליזם "קיומי"
  • אנרכו-קפיטליזם
  • ליבלרליזם
  • גיוון עצבי (בהקשר לאוטיזם). הסבר לכך בפוסט מספר 42.
  • ספקנות פילוסופית, או אם לצטט – "האדם יודע שאינו יודע דבר מלבד העובדה שהוא אינו יודע דבר…"
  • falsefability – עיקרון ההפרכה של קארל פופר
  • רלטיביזם מוסרי, או "אין מוסר מוחלט"
  • פרימטיביזם (כמעט כל העבודות בימינו לדעתי הם עבודות בולשיט)
  • סגפנות (כלומר, ההפך מהדוניזם). או במילים אחרות, זה. ולהזכירכם – אני חסר דת ולא בחור "רוחני" בשום צורה.
  • אמפיריציסט (כחלק מהיותי ספקן מדעי).
  • מינימליסט (נגזר מהסגפנות)

ונראה לי שזה מסכים את זה לבינתיים.

7 מחשבות על “נעים להכיר

  1. תפיסת האחדות איננה גורמת לאדם להישתגע?
    איך האדם הזה פועל בעולם ?
    אם זורקים על האדם הזה אבן איך הוא יתנהג?

    אהבתי

מוזמן לכתוב כאן ככל העולה על רוחך

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s