מבוא ל "פוסטי הדיונים"

כל הפוסטים שיפורסמו מעתה והלך יהיו בקונספט של דיונים. בקונספט הזה, 2 צדדים, שיכולים להיות אנשים, דמויות, ארגונים, קבוצות וכיו"ב, יתדיינו(אם כי לעיתים זה יראה קצת יותר כמו ויכוח) לגבי נושא/שאלה כלשיהו/י. אין "מנצחים", ואין בהכרח שום קשר בין מי שיאמר את המילה האחרונה לבין מי שטיעוניו היו יותר רציונליים.

חשבתי קודם להתחיל לעשות סרטונים המבוססים על הפוסטים בבלוג, אבל "פוסטי דיונים" נראים לי דרך טובה בהרבה "להנגיש" סוגים שונים של רעיונות וצורות חשיבה במגוון נושאים בצורה קצרה יותר, פשוטה יותר להבנה, מעניינת יותר ואפילו מבדרת יותר.

הדיונים עצמם יראו יחסית רציניים ויהיו בהתאם למה שאני חושב שכל צד באמת היה טוען אם היה מתדיין על נושא הדיון. אם כי אני אשתדל לנסח את זה בהתאם לשיחה מציאותית פנים מול פנים, כדי שזה לא יהיה משעמם מדי לקריאה – עם חוש הומור וניסוחים "קלילים" פה ושם.

כדי להבין את צורת ההתנהלות של דיונים שכאלו, ראו הסרטון הזה והסרטון הזה, שמסבירים את הבסיס לדיון רציני. אמ:לק – נושא דיון וטענות מוגדרות היטב, הימנעות מכשלים לוגיים ומססמאות חסרות תוכן הם העקרונות.

כמובן שהדיונים עצמם הם בדיוניים לחלוטין ואני לא מתיימר לייצג את הטיעונים אף צד שקיים ב"חיים האמתיים" כפי שהוא היה מייצג את דעותיו באותו נושא אם היה בוחר לעשות זאת.

בתחילת כל פוסט אני אציג את שני הצדדים עם פרטים כלליים ורקע רלוונטי.

חלק מהצדדים יהיו בדיוניים(זה לא משנה הרי, העיקר זה הרעיונות) וחלק  אחר מהצדדים יהיו כאלו שהכרתי ב"חיים האמתיים" והתעניינתי בהם(ולעיתים עדיין מתעניין).

הפוסטים צפויים להיות קצרים בהרבה מהפוסטים הקודמים בבלוג(להערכתי, על סמך כמה דיונים שכבר כתבתי לפני כתיבת שורות אלו – רוב הפוסטים לא יעלו על 1,000 מילים).

אני חושב שזה התחביב המושלם עבור כל חובב פילוסופיה. יש סיבה למה "השיטה הסוקרטית"(הצגת דיון לצורך למידת צורות מחשבה שונות על נושא מסוים בפילוסופיה) שגשגה כל כך ב 2500 שנים האחרונות.

זה יהיה קצת כמו "Epic Rap Battles Of History", רק שכאן:

הטיעונים ששני הצדדים יטיחו זה נגד זה יהיו(בד"כ) על רעיונות ולא על אנשים.

"סוג" הטיעונים ינוע בין פילוסופיים לפסיכולוגיים ל"על החיים"(כלליים למדי).

הכלי הויזואלי העיקרי יהיה הכתב. אולי בכל זאת אני אטרח לחפש איזה מוזיקה שתהפוך את קריאת הדיון למהנה הרבה יותר. 🙂

נושא הדיון יהיה מוגדר היטב(לפחות בהתחלה) תמיד יהיה קשור למשהו שמהווה תחום עניין משותף לשתי המתדיינים לפחות ברמת הפוטנציאל, כלומר, ששני הצדדים צפויים להתעניין בנושא הדיון, גם אם הם לא ממש "מכירים" אותו.

ולמכנים המשותפים – כאמור, יש לי חוש הומור ואני אשתדל להשתמש בו, מעבר לזה, לא יודע.

בכל מקרה, פוסט הדיון הראשון כבר פורסם כאן. תהנו.

4 מחשבות על “מבוא ל "פוסטי הדיונים"

  1. יש לך טעות בפוסט על פסיכותרפיה היות ועשית שימוש במקור מידע בלתי מהימן.
    הכשרתם של מטפלים באמצעות אמנויות היא אך ורק תואר שני טיפולי, בנוסף לתואר ראשון הכולל בתוכו קורסי מבואות רבים בפסיכולוגיה. גם התואר השני כולל כמובן לימודי פסיכולוגיה, מדע שאינו מדויק, דרך אגב, ונמצא תחת מטריית מדעי החברה.
    בעולם מחקרים רבים על טיפול באמצעות אמנויות, אתה מוזמן לקרוא בגוגל סקולר.
    למעשה מרבית המטפלים באוטיזם בישראל הינם מטפלים באמצעות אמנויות שעושים את מלאכתם בנאמנות ומקצועיות רבה. כבכל מקצוע יתכן ופגשת מטפל שלא התאים לך, אך אמליץ לך לא להתייאש, בוודאי לכל סיר יש מכסה.
    בהצלחה

    אהבתי

    • היי, לאיזה פוסט הכוונה ב "פוסט על פסיכותרפיה"? אנא שים קישור לפוסט המדובר כי אני לא בטוח למה אתה מתכוון.
      למרות שלפי שאר הנושאים שהתגובה שלך מתייחסת אליהם אני אנסה לנחש שאתה מדבר על הפוסט האחרון שכתבתי, עם הכותרת – "חשיבה חדה על פסיכופתולוגיה – אוטיזם – חלק 1", כן? כי רק בפוסט הזה אני התייחסתי לכל אותם "מטפלים באמנות" למיניהם, אאל"ט..

      בכל מקרה, לגבי הטענות שהעלית – בגדול מסכים איתך, אבל אם להתייחס באופן יותר קונקרטי. מרשה לעצמי לנחש שכל התגובה שלך מתייחסת לציטוט הבא שכתבתי פעם בפוסט על אוטיזם (מוזמן לתקן אותי אם אני טועה במשהו) –

      "מטבלים בהבעה ויצירה/מטפלים באומנויות – אילו עוסקים בעיקר בטיפול "רגשי" באוטיסטים, בעזרת טכניקות של הבעה עצמית בעזרת מגוון אומנויות – פסיכודרמה/ציור/פיסול/וכו'. ההשכלה המדעית שלהם: במקרה הטוב, תואר ראשון בפסיכולוגיה. במקרה הרע, חצי מזה. (מקור). כמו כן, שימו לב שבאתר האמין ביותר בעברית המקנה מידע על אוטיזם – טיפול באומנויות מופיע ברשימת הטיפולים האלטרנטיביים – וטיפולים אלטרנטיביים, כמו שתבינו אם תעשו גוגל של חצי דקה, הם טפיולים שאין מספיק (אם בכלל) ניסויים קליניים שמוכיחים את יעילותם, מעבר לאפקט הפלציבו!"

      אז לגבי הטענות שלך:

      "יש לך טעות בפוסט על פסיכותרפיה היות ועשית שימוש במקור מידע בלתי מהימן."
      אכן, לצערי אתה צודק. לא יודע למה הרשיתי לעצמי להסתמך על האתר הכללי ההוא שעוסק בכלל המקצועות שנלמדים באקדמיה (https://www.universities-colleges.org.il/), ולא באתר שמתמקד ספציפית במטפלים באומנויות בישראל (נגיד, כמו זה – https://www.yahat.org/).
      Sorry about that.

      "הכשרתם של מטפלים באמצעות אמנויות היא אך ורק תואר שני טיפולי, בנוסף לתואר ראשון הכולל בתוכו קורסי מבואות רבים בפסיכולוגיה. גם התואר השני כולל כמובן לימודי פסיכולוגיה, מדע שאינו מדויק, דרך אגב, ונמצא תחת מטריית מדעי החברה."
      בהחלט – אכן כך. אלא שכיום אני כבר יודע את כל זה. למעשה אני חושב שאפילו כבר ידעתי את זה כשכתבתי את הפוסט שאתה מתייחס אליו, כנראה פשוט שכחתי לציין את זה או משהו. אבל כן, אתה בהחלט צודק שטעיתי שכתבתי ש "ההשכלה המדעית שלהם: במקרה הטוב, תואר ראשון בפסיכולוגיה". Sorry about that as well. אתקן את זה.

      "בעולם מחקרים רבים על טיפול באמצעות אמנויות, אתה מוזמן לקרוא בגוגל סקולר."
      שוב – אכן כך ובהחלט, אלא שאני כבר יודע את זה. יצא לי לקרוא לא מעט סקירות ספרות על מחקרים בהקשר של המקצוע של הטיפול באומנות, לא רק בכללי אלא גם כאלה שמתמקדים בהקשר של טיפול באוטיסטים, גם דרך גוגל סקוהלר (אני משתמש במנוע החיפוש הזה כדי לקרוא מחקרים מאז 2016, אגב). וגם ניסויים קליניים אפילו (אם כי מעט מאוד ספציפיים, אני מודה).
      אבל זה העובדה שיש אינספור מחקרים על תחום הטיפול באומנות, לא משנה את העובדה שכל נושא הטיפול באומנות ממש לא נחקר מספיק דרך ניסויים קליניים כדי שהטיפולים שלו יחשבו יעילים יותר מאפקט הפלציבו אפילו במעט (בהשוואה, למשל, לתרופות שמאושרות לשימוש על ידי משרד הבריאות לטיפול בבעיות נירולוגיות). קראתי פעם כמה סקירות ספרות קצרות ששכנעו אותי לחשוב כך. אם תרצה אחפש ואשלח לך קישור ישיר לקריאה שלהם.

      פלוס, אם זה לא מספיק גרוע כרגע שאין מספיק ניסויים קליניים על כל טיפול באומנות, נקודה שאני רוצה שתדע לצורך הדיון – המחקרים האלה שנעשים על טיפול באומנות שאתה מדבר עליהם (כולל הניסויים הקליניים על טיפולים מהתחום הזה), כמו שאתה בוודאי כבר מבין מצוין, הם מדע ש "אינו מדויק" – אבל בוא נדייק – זה מדע "שאינו מדויק" בלשון המאוד מאוד מאוד מאוד מועטה…. נכון שזה לא הכי "לא מדויק" (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה הם דוגמות לתחומי מחקר הרבה יותר "לא מדויקים" מפסיכולוגיה) – ועדיין, אני לא רואה שום סיבה להתייחס ברצינות למדעים הלא מדויקים כשאפשר פשוט ללמוד רק מהמדעים המדויקים ביותר שיש לנו כיום. על פניו אולי אתה חושב שהתחומי מחקר הלא מדויקים שימושיים כי הם חוקרים נושאים אחרים לחלוטין מהמדעים המדויקים, ולכן יש להם ערך מוסף לידע האנושי. וזה נכון כמובן – אבל האמינות של כל הטענות מהתחומים האלה כל כך אפסית שאין לי סבלנות להתייחס לזה יותר מדי..

      זה למה אגב כיום אני כבר לא מאוד מתעניין במחקרים מתחומי מדעי החברה והרוח למיניהם, כי כספקן אני כבר לא חושב שאפשר באמת ללמוד דבר וחצי על העולם האמיתי מתוך כל תחומי המחקר המגוחכים האלה (אלא אם אכן באמת קיימות ישויות רוחניות בעולם – פסיכולוגיה למשל מניחה שיש דבר כזה "נפש", "רצון", ושאר ישויות שאין להם שום ייצוג בעולם החומרי. Then again, המדע הוא כלי הרציני היחידי לחקר המציאות וכמעט בלתי אפשרי דרכו להוכיח את קיומם של ישויות רוחניות..) במקום זה אם אני רוצה ללמוד על בני אדם, אעדיף להתמקד במחקרים שנעשו בהקשר של תחומי מחקר כמו נירולוגיה, אנטומיה, ביולוגיה וכו' – אלו המדעים המדויקים, הרציניים, היחידים שהמחקרים שלהם לדעתי באמת מהווים "מקור מידע מהימן" לכל מה שהמחקרים האלה מצליחים להוכיח ברמת וודאות מספיק גבוהה, ושבכלל ראויים להתייחסות רצינית ממני. גם בהקשר של אוטיזם. רוב ההתפתחות הטכנולוגית ב 500 שנים האחרונות, כל הרפואה מבוססת ראיות שהתגבשה ב 500 בשנים האחרונות וכו' – אלה למשל בזכות המדעים המדויקים *בלבד* (למרות שחלק אחר מההתפתחות הטכנולוגית היא רק בזכות חברות פרטיות כמו Microsoft או Apple, אני יודע..).

      כל שאר המדעים ה "פחות מדויקים" (כלומר כל מדעי החברה והרוח) זה לא ממש מדעים אפילו הייתי אומר, זה יותר נראה לי כיום כמו קבוצה ענקית של ניחושים מעורפלים וספקולציות מעורפלות אפילו לא שגויים (כלומר שלא ניתן באמת לבדוק אותם בכלל דרך מחקר מדעי איכותי, "מדויק" ומהימן) שמנסים לתרץ את טענותיהם בעזרת מחקרי פח מיותרים שאוספים נתונים "לא מדויקים" ובאופן כללי מחקרים באיכות כל כך נמוכה בהשוואה למחקרים של מדעים מדויקים שמבחינתי בזבוז כסף בכלל לתקצב את כל המחקרים האלה..

      ולכן, בשורה התחתונה, אפילו שאתה צודק לחלוטין בטענתך ש "בעולם מחקרים רבים על טיפול באמצעות אמנויות" – even so, ועדיין –
      אף טיפול באומנות, במיוחד לא כזה שמתמקד באוכלוסייה מאוד ספציפית ומצומצמת (כגון האוטיסטים), לא יכול להיחשב כרגע למשרד הבריאות מכנה "רפואה מבוססת ראיות", מבדיוק אותם הסיבות למה טיפולים של פסיכולוגיים קליניים לא יכולים להיחשב לרפואה מבוססת ראיות. כן, אפילו אם המחקר המדעי עליהם כבר מראה בבירור שהם מצליחים היטב להיות קצת יותר יעילים מאפקט הפלציבו.

      "למעשה מרבית המטפלים באוטיזם בישראל הינם מטפלים באמצעות אמנויות.."
      אני לא יודע על סמך מה אתה טוען שדווקא **מרבית** (יותר מ 50%?) מ – "המטפלים באוטיזם בישראל" הם דווקא מטפלים באומנות. איזה נתונים שכנעו אותך שזה המצב? אמנם אין ויכוח על זה שיש מטפלים באומנות בישראל שמתעסקים עם האוכלוסייה האוטיסטית, אבל איך אתה יודע שהם מהווים הרוב מ **כלל** המטפלים? אני לא מכיר נתונים שמוכיחים את זה. אתה כן? אם כן אתה מוזמן לספק אותם, שהקוראים יוכלו גם ללמוד עוד משהו מהדיון הזה. מידע כללי שיש לי בנושא אני יכול להגיד לך שבישראל יש עוד כמה אנשי מקצוע עם הכשרה אקדמית שמרבים לטפל באוטיסטים בישראל – קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מנתחי התנהגות, פסיכולוגיים מסוגים שונים, נוירולוגים, פסיכונוירולוגים, עובדים סוציאליים עם תואר שני, פסיכיאטרים, וכו'..

      ".. שעושים את מלאכתם בנאמנות ומקצועיות רבה."
      מה זאת אומרת "מלאכתם"? "נאמנות"? "מקצועיות רבה"? אני יכול להביא ניחושים אפשריים למה אולי אתה מתכוון בדיוק בכל אחת מהמילים האלו, אבל ברשותך כספקן אני מעדיף לא לנחש דברים בשרירותיות. אני לא יכול להתייחס לטענה הזאת אם אין לי מושג למה אתה מתכוון בזה.
      נסה לנסח את הטענה הספציפית הזאת בצורה יותר מדויקת, כך שגם ילד בן 8 שיקרא את הטענה שלך ישר יבין בקלות למה אתה מתכוון.
      מודה שקצת קשה לי בכללי להבין למה אנשים מתכוונים באופן אינטואיטיבי (כי אני אוטיסט, למרבה האירוניה) אבל בכל זאת, בשבילי וגם בשביל הקוראים..

      "כבכל מקצוע יתכן ופגשת מטפל שלא התאים לך, אך אמליץ לך לא להתייאש, בוודאי לכל סיר יש מכסה."
      יתכן (ואגב – זה באמת קרה לי, לצערי. אם מעניין אותך, בקרוב אני אחשוף את השם האמיתי שלי בבלוג ואכתוב הרבה בבלוג על סיפור החיים שלי עד כה), אבל כספקן אני לא ארשה לעצמי לעשות הכללות מגוחכות על כלל המטפלים באומנות על סמך אלו מהם שאני מכיר באופן אישי. אני מבטיח לך את זה ושאם אתה חושב שמשהו מהפסקה שכתבתי על המטפלים באומנות מבוסס על אנקדוטות כאלו ואחרות – אתה טועה. אלא אם מצאת שם הכללה שבוודאות מבוססת על אנקדוטות..

      בכל מקרה מבטיח לתקן מתישהו את הטעות של הסתמכות על האתר https://www.universities-colleges.org.il/ – אתה ממש צודק שזה מקור לא מספיק מהימן בהקשר של המטפלים באומנות (וגם, אם לא שמת לב, בהקשר של כל שאר המטפלים שיש להם השכלה על-תיכונית) ואני מבטיח לא להסתמך על האתר הדבילי הזה יותר. רוב המידע שיש באתר הזה הוא מיותר וקיים בגרסאות אמינות יותר באתרים אחרים. לא מבין מאיפה הפיגור השכלי שלי שלא שמתי לב לזה קודם.

      מקווה שהבנת את ההערות שלי ושהם עוזרות לך להבין את מה שכתבתי על המטפלים באומנות.

      ואגב, הערה לסיום, האמת, גם מאוד נהניתי להגיב לך. הטענות שאתה מעלה מאוד אינטליגנטיות ואני נהניתי מהאתגר של ההתייחסות אליהם (לקח לי שעה וחצי לכתוב את התגובה הזאת). לצערי זה לא סוג הקהל שהבלוג שלי משך עד עכשיו. מקווה שיהיו עוד אנשים חכמים כמוך בתגובות בבלוג שלי בעתיד. אולי אם אני בעצמי אהפוך להרבה יותר חכם ואז אחזור לכתוב בבלוג עם השם האמיתי שלי, אזכה לתגובות רבות מאנשים אינטליגנטיים כמוך. אני יכול ללמוד מאנשים כמוך הרבה יותר משאי פעם אוכל ללמד את האוטיסטים בישראל ובעולם, זה בטוח.

      אהבתי

  2. פינגבק: סרטונים מצחיקים בתור פוסטי הדיונים – החושב הלא נורמלי

  3. פינגבק: אליעד כהן VS הסולידית – החושב הלא נורמלי

מוזמן לכתוב כאן ככל העולה על רוחך

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s