ביקורת על משחק ויכוחים

אוקי, בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי, בדיוק שיחקתי בעוד משחק חינמי, שהפעם מהווה "סימולציה" (או "משחק רציני") של ויכוחים וניתוח של ויכוחים (בהמשך אסביר את הכוונה).

אז אתחיל מלחפור עליו, ובסוף הפוסט יש קישורים כדי להוריד ולשחק בו:

מה מעניין בזה?

בגדול, מהות המשחק וגם העיצוב שלו. אתחיל מהמהות.

המשחק נועד ל "אימון" חשיבה ביקורתית, או ליתר דיוק, ל 2 "סוגים" של חשיבה ביקורתית:

• ספקנות מדעית – תפיסת עולם שלהבנתי, שופטת מה סביר יותר ומה פחות (בדברים הניתנים לבדיקה אמפירית) דרך מידת התאמת ביסוסו ל השיטה המדעית (מי שלא הבין, מוזמן להסתכל פשוט על ההגדרה של זה על פי ויקיפדיה העברית). הדגש הוא על בדיקת דברים באמצעות מיקוד על ההגדרה המדויקת שלהם, ועל איזה ראיות/מחקרים/מאמרים הם מבוססים.

 

• ניתוח ושיפוט כל טיעון וטענה בויכוח (מופשט ככל שיהיה) על פי תורת הלוגיקה, בדגש על הלוגיקה של אריסטו, בדרך שדומה לדעתי ל – השיטה הסוקרטית, אבל בסגנון קצת שונה וזה לא בהכרח רלוונטי ל – ספקנות פילוסופית. ארחיב על כך בהמשך.

וכן, כמובן שהוא עושה דרך הקנייה של "ידע" מסוים, אבל אני מעדיף להסתכל עליו כ – לומדה שמלמדת באמצעות תרגול, ולא ידע, כי הידע שמופץ במשחק נראה לי בעייתי ולא הכי אמין (בהמשך אתן דוגמות כדי לנמק את זה).

כמו המשחק הקודם שסקרתי, זה גם משחק מבוסס-טקסט, ותוכנה מסוג Console Application. אין גרפיקה ואין מוזיקה, והוא לא שוקל כלום.

מה יש במשחק?

לביקורת עצמה, אתחיל מהפרטים הפחות חשובים. "סיפור הכיסוי" (ה storyline) של המשחק הוא פשוט: מישהו "חטף" את בני המשפחה שלכם, ואתם רצים להציל אותם מידי החוטף, שלוכד אותכם כשאתם מתקרבים אליו, ושם אתם צריכים לעבור כמה שלבים, שכל אחד מהם כולל "ויכוח" עם מישהו בסיטואציה משונה כלשהי..

אם כן, אני מניח שאפשר לקרוא למשחק "להביס את אלים" או משהו כזה. יש גם התייחסות לסיפור בכמה ממצבי המשחק, אבל לא אתייחס אליה בפוסט הזה. לא מעניין..

לפני שנדבר על המצבים של המשחק, צריך להבהיר משהו מהותי יותר, על איך בנויים השלבים בו:

לכל שלב יש "נושא ויכוח" מוגדר מראש עבור שני הצדדים שרשום בתחילתו, ושני הצדדים חייבים להיצמד אליו לכל אורך הויכוח. הנושא הזה עשוי להיות משהו שניתן לבדיקה אמפירית, ועשוי שלא.

במשחק באופן כללי, יש כמה "מצבים" לכל שלב:

1 – מצב "משחק רגיל" –

פה אתם מתווכחים עם מישהו בסיטואציה משונה כנ"ל, וצריכים לתפוס אותו מעלה טענה או טיעון פסולים (מבלי שהוא ידע לתקן את זה) או מבחינת הלוגיקה של אריסטו, או מבחינת הספקנות המדעית (כנ"ל). זה יכול להיות כשל לוגי, סטייה מאחד מ "חוקי המחשבה" הבסיסיים, התבססות על מחקרים מפוקפקים, וכולי.

על כל הפסד במצב זה, תקבלו נקודות "שליליות", בעוד על כל ניצחון תקבלו נקודות "חיוביות".

אני במיוחד אוהב כאן את ההבדלה בין הדרכים לנצח בויכוח על נושא "פילוסופי", לבין הדרכים לנצח בויכוח על נושא "מדעי" – באמת מראה את ההבדל המהותי בין מה ששני "סוגי" ויכוחים אלו מחפשים מכלתחילה. יחד עם זאת, יש דרכים להפסיד שתמיד ישארו זהים בשניהם – טיעון מבורות, לדוגמה.

ככה זה נראה בתחילת שלב:

(להראות ניצחון או הפסד יהיה ספוילר, אז רק אציין ששם זה דומה, רק עם השפעה על הנקודות שלכם שרשומה לכם מול העיניים)

2 – מצב "משחק הרדקור" – 

כאשר אתם נכנסים לשלב במצב זה, אתם עוברים על כמה "חלקים" של השלב, כאשר בכל חלק מוצגים לכם כל התגובות (הגרועות) שהוצעו לכם באותו חלק במצב "משחק רגיל" באותו שלב. בנוסף, יש לכם רשימה (שניתן לקרוא בכל עת במצב משחק זה) של כשלים לוגיים ממוספרים.

מה שאתם צריכים לעשות, זה לציין בכל חלק את מספרם של כל הכשלים הלוגיים הרלוונטיים לתשובות שמוצגות לכם בחלק בו אתם נמצאים, בין אם בגלל שאחת או יותר מהתשובות שם כוללת אותם בתוכה, או בגלל שהיא "מצביעה" על הכשל הזה אצל טענת "האויב" באותו חלק.

על כל כשל שתציינו נכון בכל חלק תקבלו נקודות. יש לכל שלב "סף נקודות" שצריך לעבור כדי "לנצח" בשלב במצב זה.

בנוסף, יש אפשרות לחזור חלק/"מסך" אחד אחורה ולבטל את התשובות שהזנתם ב 2 החלקים האחרונים, כדי לתקן טעויות, אם כי אפשר לעשות את זה רק פעם אחת בכל ניסיון לעבור את השלב:

כמובן שבלי קשר, צריך לנצח באותו השלב במצב "המשחק הרגיל" לפני שתוכלו לגשת אליו במצב הרדקור.

יש גם "הערות" שהמפתח הוסיף לעיתים קרובות בהרבה חלקים בכל שלב, שמהוות בעיקר רמזים עבור השחקן

אני אוהב את הרעיון, חבל שאין באמת איך לקבוע בביטחון מהם באמת התשובות "הנכונות", אפילו כשמדובר בזיהוי כשלים לוגיים ותו לא..

(הנ"ל הוא החלק שמופיע בכל שלב בכל חלק במצב ההרדקור, חוץ מהתגובות בסוף, שקיימות לפעמים)

ודרך אגב, הכשלים הקיימים בכל השלבים הם תמיד כשלים לא פורמליים, אגב, כולל בשלבים "הפילוסופיים", בהם נושא הויכוח איננו ניתן לבדיקה אמפירית.. חבל לדעתי, כי מאוד מתאים "ללמד" כשלים פורמליים דרך השלבים "הפילוסופיים".

3 – מצב הפרשנויות

כאשר אתם נכנסים לשלב במצב זה, בתכל'ס, זה לא משחק – אתם פשוט מקבלים טקסטים לקרוא. אבל הוא חשוב וכדאי שאתייחס עליו.

בדיוק כמו במצב "משחק ההרדקור", גם כאן אתם עוברים על כמה חלקים מרכזיים בשלב אליו נכנסתם, רק שכאן במקום "להסביר" את כל הכשלים הקיימים בשלב, כנ"ל, אתם פשוט מקבלים טקסט לקריאה, שמצטט כל תשובה שהוצעה לכם באותו שלב במצב "המשחק הרגיל", ומסביר אותה לעומק – מהי הרלוונטיות שלה לנושא הויכוח, לטענות/טיעונים של "האויב", מה היא מנסה לעשות, מה היא עושה טוב ולא טוב וכולי.

בשלב זה יש גם התשובות למצב "משחק ההרדקור" – בכל פרשנות שנכתבת לכל תשובה, אם אותה תשובה רלוונטית למצב "משחק ההרדקור", רשום בסופה את מספרי הכשלים הלוגיים הקיימים בה. יש גם רשימה של "מהלכים" אפשריים בויכוח (שאינם כשלים) שמצב זה משתמש גם בהם כדי להסביר את התגובות שמופיעות בכל חלק בשלב.

וכדי "לפתוח" כל שלב במצב זה, צריך לנצח באותו שלב גם במצב "משחק רגיל", וגם ב "משחק הרדקור", ואז אפשר (ידנית) לפתוח אותו:

זה בדיוק מה שמעולם לא מצאתי בשום מקום אחר – העמקה ב "כיוונים" אפשריים שונים שבהם ויכוח על נושא מוגדר מראש יכול לזרום. ככה אפשר להבין ולראות את ה "flow" כאן, את מה שמתרחש "מאחורי הקלעים".

יש גם שימוש רב ב "הערות שוליים" בטקסטים במצב זה – בעיקר לביסוס כל מיני הצהרות שרשומות שם, ממש כמו בויקיפדיה.

רק חבל קצת שהמקורות שמופיעים שם הם לעיתים קרובות ערכים מויקיפדיה, אנציקלופדיה חופשית שכל אחד יכול לערוך..

ולגבי שאר עיצוב המשחק "שמסביב" לזה..

שאר האפשרויות שמופיעות בתפריט הראשי של המשחק כוללות – "ספר עזר" (manual), שגם הוא מהווה טקסט מפוצל לחלקים ומסביר את העיצוב של המשחק (כמו הפוסט הזה) ואת הבסיס לחשיבה ביקורתית, שמירה (פשוט לשמור וזהו), צפייה במצב של השחקן (מיד אתייחס לזה), ואיפוס הסטטוס של השחקן (גם לזה מייד אתייחס).

עכשיו, רק כדי שהעיצוב של המשחק יהיה ברור, הנקודות שהזכרתי קודם כמה פעמים שיש לשחקן, מפוצלות לכמה קטגוריות (4 ליתר דיוק), ובכל אחת יש נקודות "חיוביות" ו "שליליות".

הקטגוריות עצמם הם קבוצות של כשלים לוגיים (כן, אפשר לחלק אותם בעוד דרכים חוץ מפורמלי ולא פורמליי), וכל קטגוריה מייצגת קבוצה אחרת. אם הייתם רוצים עכשיו חומר להעמקה בעניין, הייתי ממליץ להתחיל מקבוצת הכשלים "רד הרינג".

בנוסף לכל זה, לשחקן יש 2 "דירוגים כוללים" במשחק (אחד למצב המשחק הרגיל, ואחד אחר להרדקור), שמחושבים על סמך הנקודות החיוביות השליליות שהשחקן כבר צבר בכל קטגוריה בכל "מצב משחק".

עכשיו, אסביר קודם כל איך השלבים עובדים בקשר לזה, אחרי זה נחזור לאפשרויות בתפריט הראשי.

לגבי מצב המשחק "הרגיל": כאמור, אתם מקבלים נקודות חיוביות ושליליות במצב זה, תלוי אם ניצחתם או הפסדתם, באיזה נקודה בויכוח זה קרה, ולמה. אבל, אין לזה משמעות – מהרגע שאתם מנצחים בשלב, עשויים לקפוץ טיפים למשחק ושלבי בונוס (המהווים טריוויה על נושאים הקשורים לנושא השלב בו בדיוק ניצחתם), אבל מצב הנקודות שלכם במצב זה לא משפיע על שום דבר אחר. אני חושב שהעיקר התועלת של הנקודות האלה היא באיך שהם מסייעות לתת פידבק לשחקן – מה טוב ומה לא טוב בתשובות שהוא בוחר.

אגב, שלבי בונוס נראים פשוטים. דוגמה:

לגבי מצב המשחק "ההרדקור": פה, אתם מקבלים נקודות חיוביות על כל תשובה נכונה שאתם מכניסים בכל חלק, ונקודות שליליות על כל תשובה לא נכונה (או תשובה שפספסתם). ככה שכאשר אתם עוברים על שלב במצב זה, מצטברים לכם נקודות חיוביות ושליליות על סמך התשובות שלכם, ועל סמך נקודות מצטבר דירוג. הדירוג הזה קובע אם תעברו את השלב כשתסיימו לעבור עליו או לא:

• אחרי שאתם מנצחים בשלב במצב זה, אם עוד לא החלטתם "לפתוח" את אותו השלב במצב הפרשנויות, אתם יכולים לאפס את הנקודות שהשגתם בשלב זה כשניצחתם בו, כדי שתוכלו לעבור אותו שוב עם יותר נקודות:

• בשלבים מתקדמים במצב משחק זה, יש דרישות לזמינתן גם מבחינת הנקודות – ככה שאם ניצחתם באותם שלבים במצב הרגיל, אם לא צברתם מספיק נקודות, לא תוכלו לגשת אליהם:

• גם במצב זה עשויים לקפוץ טיפים למשחק שכתב המפתח במידה כאשר אתם מנצחים בשלב בו.

עכשיו, בחזרה לתפריט הראשי, יש שלוש אפשרויות שם שרלוונטיות לזה:

"view high score" – כאן אתם רואים את כל הנקודות החיוביות והשליליות שצברתם בכל קטגוריה בכל מצב משחק, ואת הדירוגים הנוכחיים שלכם בכל מצב המבוססים על נקודות אלה. זה הכל..

"reset" – אפשרות זו מאפסת את כל ההתקדמות שלכם במשחק, שזה אומר, הכל – כל הנקודות החיוביות והשליליות שצברתם בכל שלב, בכל קטגוריה, ובכל מצב משחק. זה כמובן אומר שכל השלבים שכבר ניצחתם בהם שוב יסומנו כאילו לא ניגשתם אליהם בכלל. ככלל, הסיכוי שתאלצו לעשות זאת אפסי, אבל אם אתם מעוניינים..

"save" – ברור מה זה, אבל אדגיש שהשמירה שזה עושה היא מוחלטת – כל הנקודות בכל הקטגוריות בכל המצבים, כל הדירוגים, כל השלבים הפתוחים והסגורים בכל מצב, וכו'.

לגבי התוכן עצמו שיש במשחק:

עכשיו שכסיימתי לחפור על עיצוב המשחק, שעליו לא היה לי הרבה מה להגיד, אחפור על התוכן שלעצמו.. נתחיל מהתוכן שבשלבים.

השלבים מחולקים ל 4 דרגות קושי (אולי בקרוב יצא DLC למשחק עם עוד שלבים בכל אותם רמות קושי). זה גדול:

שלב 1 – "אלוהים" – לא, השלב הזה לא קשור בשום צורה, לא לתאיזם ולא לאתאיזם. במקום זה, הוא מבוסס על שאלה הזויה במיוחד:

"האם יש הבדל בין יש אלוהים לבין אין אלוהים"?

התשובה ברורה מאליו, כמובן, אבל החוכמה היא לדעת איך להפריך את הדעה ההפוכה לזו המובנת מאליה על פי עקרונות החשיבה הביקורתית עליהם המשחק מבוסס. פשוט, לא תורם כלום לכל הויכוח העתיק הזה על האל, אבל אחלה בתור התחלה. לא ארחיב למניעת ספוילרים,

אבל כן אציין ששלב זה, אולי אפילו יותר טוב מכל שלב אחר, ממחיש את השיטה הסוקרטית ואיך היא עובדת. שואלים שאלה, ומנהלים שיחה שנצמדת לשאלה, עד שמוצאים "סתירה פנימית" שמפריכה את אחד הצדדים. קלאסי ופשוט.

עם זאת, בשלבים אחרים זה לא ככה, בין היתר משום ששלב לא חייב להיגמר ברגע שהשחקן תופס את ה "אויב" ויכוח על טעות – הוא נגמר כאשר האויב נכנע. לכן הם עשויים בחלקם להיראות כמו דיאלוגים סוקרטיים, אבל לא ב 100%.

שלב 2 – "אינטלגנציה" – מה זה אינטגלציה ואיך ניתן למדוד אותה לדעתכם? IQ, נכון? או אולי זה לא כל כך פשוט..

אני ממש מתקשה עד היום להבין מה זה אומר בכלל, נראה לי כאילו כל אחד מגדיר את המושג הזה איך שמתחשק לו (בדומה למושג "אלוהים", אגב – כנראה יש סיבה טובה למה יש את שני השלבים האלה "בסמוך"..).

בכל אופן, בשלב הזה אתם בעיקר מערערים את הקשר בין מבחן ה IQ לאינטגלנציה. כאן עקרונות הספקנות המדעית חשובים ורלוונטיים.

אגב, כדאי להדגיש שבהחלט ניתן להוכיח קשר (ולמעשה, לפי ויקיפדיה, כבר הוכח), או לפחות קורלציה גבוהה, בין אינטלגנציה למנת משכל המבוססת על מבחן ה IQ.

אבל אפשר גם, בנסיבות אחרות (והמבין יבין), לערער את הקשר הזה ואת הקורלציה הגבוהה הזאת. זה מה שאתם עושים בשלב הזה במשחק.

שלב 3 – "בעיית גוף-נפש" – סוגיה פילוסופית קלאסית אולי כמו סוגיית הבחירה החופשית.

בשלב, האויב נגדו אתם מתווכחים מהווה "מטראליסט" כלשהו, בעוד אתם צריכים להפריך אותו ואז לייצג "אידיאליסט" כלשהו ולהוכיח עמדה אידיאליסטית כלשהי..

כמובן שבמציאות, למטראיאליסטים יש הרבה טענות, וגם לאידיאליסטים, וגם לעמדות האחרות בנוגע לבעיית גוף-נפש. אתם מפריכים פה רק "מקרה אחד" של מטראליזם.

שלב 4 – "NLP" (בעברית: "ניתוב לשוני פיזיולוגי") – אני מאוד, מאוד אוהב את השלב הזה משום שהוא מזכיר לי, במידה רבה מאוד, שדיברתי על כל מיני היבטים של חשיבה ביקורתית שקשורים לכל מיני "מוצרים" שיעילותם לא מוכחת (ראו לדוגמה בפוסט הזה).

במילים אחרות, עצם קיומו של השלב הזה, בשילוב עם העובדה ש NLP זו שיטה שמוכרים דרכה כל מיני טיפולים תמורת כסף, ממחיש את הקשר והשימושיות של חשיבה ביקורתית במובן הכלכלי, באופן "אינטרקטיבי". קצת יותר שימושי מסתם להתווכח "באוויר".

בכל אופן, על השלב עצמו אין לי ממש מה להרחיב, אבל אעיר שכמובן גם כאן, הויכוח הוא רק נגד "מקרה אחד" של אדם אחד שתומך ב NLP, ולא מתיימר לייצג את כל התומכים בתחום זה.

זה גם השלב היחידי שבו העקרונות של "הספקנות המדעית" דומיננטיים במיוחד, בגלל שיש בשלב זה המון תגובות אפשריות שכוללות רפרנסים למחקרים ומאמרים אקדמיים (אמיתיים). פה מתחילים להיכנס כל הדברים שבודקים בדברים האלו – תקפות חיצונית ופנימית, פרטים לגבי מחקרים כמו קבוצת ביקורת, וכולי..

שלב 5 – "קורלציה" (מתאם) – אוקי, זה כנראה השלב היחידי במשחק שרלוונטי ל ספקנות פילוסופית, שכן נושא הויכוח, הוא האם יש קורלציה לכל דבר (כלומר, האם כאשר כל דבר משתנה, בהכרח משהו אחר משתנה יחד איתו), בעצם שואל האם בכלל קיימת היכולת לדעת איזשהי "קורלציה" למשהו, בעוד ספקנות פילוסופית היא על עצם היכולת לדעת משהו בכללי.

הוא מבוסס כנראה על חלק בפילוסופיה של פילוסוף מסוים, אבל לא אציין ואפרט עליו, שוב, כי זה יהיה ספוילר.

מה שכן, אחד התגובות האפשריות בשלב זה מזכירות לי מאוד את הפוסט הזה – הטענה שאם מישהו לא מסכים איתך, זה כי הוא "אטום מחשבתית". אז אם כשתנסו לזהות את הכשלים בתגובה זו במצב ההרדקור של שלב זה, יתכן והפוסט שקישרתי אליו לפני 2 שורות יעזור 🙂

בהערת אגב – חבל לי שאין התייחסות במשחק להטיות קוגניטיביות, כי זה מאוד רלוונטי לספקנות מדעית. הטיות חשובות לזיהוי גם כשמתווכחים על מחקרים (לזיהוי "הטיה" במדגם של המחקר, לדוגמה), וגם עבור הספקן עצמו, כדי שידע לזהות מתי הוא נופל בהן ואיך הן משפיעות על גיבוש דעותיו.

מבחינת ספר העזר – מעבר להסברים על העיצוב של המשחק, הוא מסביר גם:

• מה הם בכלל טיעון וטענה
• מהם טיעונים אינדוקטיביים ודדוקטיביים וההבדלים ביניהם
• סוגים שונים של בעיות בהגדרות – ערפול, דו משמעות..
• מה זה טיעון תקף, בין אם בפילוסופיה, או, טיעון "תקף חיצונית" ו/או "תקף פנימית" במדע..
• טיעון הרגרסיה, כלומר.. ההסבר ללמה אסור במשחק לשאול 'למה' כל הזמן וזהו.
• דוגמות להתעלמויות שיכולות "לקרות" בעת ויכוחים, עם דוגמות לכאלו בעלות כשלים מקבוצת הכשלים "רד הרינג".
• בהערת אגב – יש גם ציון מונח בשם "כשל רטורי", שזה כל כשל שנמצא בטענה/טיעון שנטענים מפאת שימוש בטכניקה רטורית כלשהי (כמו פאתוס או לוגוס). נשמע לי כאילו המפתח המציא את זה..

הצצה לאיך זה נראה:

ׁ(הנ"ל הוא ה "מסך"/הדף השני של ספר העזר)

ולגבי הטיפים – הטיפים, באופן כללי, על אף שלפעמים מנוסחים באופן מגוחך (ציטוט מאחד מהם: "what is super-special-awesome about.."), מספקים למעשה שילובים של טיפים והעשרות (בניגוד למשחק ההשקעות, פה אין הפרדה ביניהם), שלפעמים מדברים על החומר שהמשחק לא שילב (יש טיפ עם דוגמה לטיעון עם כשל פורמלי, לדוגמה), ולפעמים מעמיקים בחומר שקיים כבר במשחק ומוצג בספר העזר שלו (לדוגמה, יש טיפ עם העמקה בסוגים מסוימים של כשל לוגי מסוים שצוין בספר העזר, ללא ספוילרים), וטיפ אחר שמעמיק במשהו מרתק שקשור לשלב ה NLP (על איך "להתווכח" על יעילות שיטות ודיאלקטיקות מסוג זה).

לסיכום..

אחלה תוכנה לקצת תרגול מעשי של חשיבה ביקורתית בהקשרים של פילוסופיה ומדע, על אף שכנראה רבים יוכלו למצוא ניסוחים גרועים/חלקים מפוקפקים וכולי –

בכל מקרה "רמת המציאותיות" של המשחק מוגבלת ביותר, כיוון שהשחקן לא יכול לנסח טיעונים ודעות משלו, שזה לא למה לא היתי רואה אותו כמשחק סימולציה.

אפשרויות הורדה והפעלה:

• לחצו כאן כדי להוריד את הגרסה של המשחק שמחייבת התקנה על המחשב האישי בטרם הפעלתה.
• לחצו כאן כדי להוריד את הגרסה של המשחק ש (כמעט) זהה לגרסה מהסעיף מהקודם, רק שאיננה מחייבת התקנה להפעלתה.
• לחצו כאן כדי לגשת לדף "הרשמי" של המשחק, שם הוא עשוי להתעדכן.

לאחר ההורדה, צריך פשוט לפתוח את הקובץ (הדחוס) שהורדתם, לחלץ את התיקייה של המשחק לאיפה שבא לכם, וכל שאר ההוראות הבסיסיות (כולל הליך ההתקנה) כתוב במסמך שבתיקייה בשם "README BEFORE PLAYING".

אז מה אתם חושבים על המשחק הזה? אשמח לשמוע בתגובות.

דת VS מדע

מבוא

הפעם מדובר בדיון דמיוני, שהדמויות בדיון אינם מייצגות אנשים ספציפיים, אלא 2 קבוצות של אנשים: אלו שנוטים לתעדף את המדע(מבחינת התחברות אישית), ואלו שנוטים לתעדף דתות באופן כללי או דת ספציפית(כנ"ל).

לשיחה הזו אין שאלת דיון מוגדרת היטב(כי יש יותר מדי שאפשר לדבר עליו בנושא זה). רוב השיחה תתרכז בניגודים ואי ההסכמות המהותיות ביותר בין שתי הדברים האלה. בסוף הפוסט אני גם אתייחס להיבטים חברתיים(בחברה הישראלית). נראה לי שהצלחתי לכתוב את הדיון מנקודת מבט ניטרלית.

אם אנסה בכל זאת לנסח שאלה מרכזית סביבה השיחה "רוקדת", היא תנוסח בערך כך:
איזה צורת חשיבה עדיפה(מבחינת הנאה, חיפוש האמת ותועלתנות): דת או מדע?

לפני קריאת ההמשך, ממליץ לקרוא הגדרות מילוניות(אם כי לא הכי אמינות) של דת, ושל מדע.

ובכל אופן, הבה נתחיל את הדיון:

תומכי מדע: המדע מבוסס על תצפיות וניתוחם, בעוד כל הדתות מבוססות על אמונה עיוורת במשהו על טבעי.

תומכי דת: זה לא מדויק. הדת אכן מבוססת על ההנחה ההיא, אבל יש למדע גם הנחה דומה: שהחושים שלנו מעניקים לנו אינפורמציה נכונה. האמונה של המדע בחושים איננה שונה מהאמונה בדבר על טבעי.

תומכי מדע: לא. עדיין יש הבדל. כבר הצלחנו באמצעות המדע לזהות מקרים שרומזים שיש מקרים בהם החושים מטעים אותנו, אבל שוב, זה עצמו התגלה בזכות המדע. אנחנו מסוגלים לזהות מתי אנחנו טועים, בין אם בתצפיות או בניתוחים של התצפיות, בעוד אתם אף פעם לא בודקים את עצמכם.

תומכי דת: מה פתאום?! אנחנו התאיסטים מטילים ספק בכל הפרשנויות שלנו(כלפי הסיפורים בהם אנחנו מאמינים) כל הזמן. לעיתים יש דברים בסיפורים האלו שנראים כסתירות, אז אנחנו מחפשים דרכים ליישב את הסתירות. אנחנו מאמינים שזה מצליח יותר בזכות האמונה שלנו.

תומכי מדע: אבל הבדל בולט הוא שבמדע, בניגוד לדת, הדבר בו אנחנו מאמינים(החושים) כל הזמן מספק לנו אינפורמציה חדשה שיכולה להראות כסותרת אינפורמציה שקלטנו קודם. בדת אתם לא מקבלים אינפורמציה חדשה מהדבר בו אתם מאמינים – אתם פשוט ממשיכים לנסות ולפרש את הטקסטים שקיבלתם כאמת לפני שניסיתם להבין אותם בכלל.

תומכי דת: לא תמיד זה נכון. במהות של "דת", לכל דת יש איזשהו גורו, עם מאפיינים על-טבעיים כלשיהן. לפעמים זה יכול להיות בן אדם(שעשוי להיחשב ל "גורו" או "מורה רוחני") שטוען שיש לו כוח על-טבעי כלשיהו. הוא מביא אינפורמציה חדשה כל הזמן, כי מאמיניו נמצאים איתו בקשר. ויש כמובן הרבה שיחות על איך לפרש את דבריו וכולי.

תומכי מדע: זה גם מייצג הבדל מאוד מהותי. לכל דת יש איזה דמות סמכותית שהיא קשובה לה, ולא מטילה בה ספק. זה מגוחך לומר שאתם מטילים ספק יותר מאיתנו.

תומכי דת: אבל שימו לב למשהו. כשאתם המדענים מאשרים ניסוי כלשיהו כמוצלח ומוכיח תיאוריה כלשיהי, האישור של התאוריה מבוסס(גם) על תצפיות כלשיהן, נכון? במילים אחרות, התצפיות האלו הם ה"גורו" שלכם, שלא העזתם להטיל בו ספק. האמנתם בו והמשכתם מנקודה זו "לחפש את האמת".

תומכי מדע: זה לא תמיד נכון. אנחנו משתמשים גם בכלים כדי לנסות להפריך את מה שהחושים שלנו הראו לנו. אצלנו כל ההגדרות הם פרקטיות וקונקרטיות – אתם משתמשים תמיד במושגים על-טבעיים משונים שאין להם שום משמעות מעשית, וחורגים ממנהג זה רק כאשר ה "גורואים" אצלכם נותנים פקודות למעשים קונקרטיים, בין אם מהווים מנהגים, טקסים או עקרונות מוסריים של הדתות שהגורואים האלו "מייסדים".

תומכי דת: אין לכם כל כך איך להפריך את המידע מהחושים שלכם אם זה מסתמך על תגליות מדעיות אחרות, דהיינו, על תצפיות אחרות. זה התייחסות עצמית. ולגבי עניין ההגדרות – זה בסה"כ אומר שאנחנו מחפשים אמת "מסוג אחר", שרלוונטית לעניינים על טבעיים. זה לא אומר שהאמת שאתם מחפשים יותר או פחות רלוונטית למציאות מאלו של הדתות. כל מי שמייחס לזה חשיבות פשוט אובססיבי כלפי שינויים מעשיים שניתן לראות דרך החושים ולכן תומך בכם, כולל לדוגמה את מי שטוען שבלי מדע המין האנושי היה נכחד מזמן..

תומכי מדע: גם זה לא תמיד נכון. ישנם מקרים בהם דתות טוענות טענות שאינם לגבי דברים על טבעיים ושניתן להפריך באמצעות תגליות מדעיות. לדוגמה, כתוב בתנ"ך משהו על נחש מדבר עם רגליים, עץ מכושף, תפוח קסום ועוד משהו לא על טבעי שמאוד לא סביר ביחס לכל התגליות המדעיות שהתגלו אי פעם..

תומכי דת: שימו לב אבל שאמונה על טבעית יכולה להפריך את זה: אולי אלוהים עשה שזה היה ככה באותה תקופה, הרבה לפני כל התגליות המדעיות הידועות לנו כיום? כל פרשנות לסיפור של דת יכול ליישב סתירות בין דת למדע..

תומכי מדע: טוב נו.. מצד שני, יש מקרים בהם תאיסטים נעזרים במדע כדי להוכיח את טענותיהם, לדוגמה כשמשתמשים בחפירות ארכאולוגיות כדי להוכיח את אמיתות סיפורי התנ"ך, וטיעונים אפוסטריורים(מבוססים על חוויות ומידע מהחושים)

תומכי דת: תאיסטים שנעזרים בהוכחות מדעיות כנראה משתמשים בהם לחיזוק אמונתם ותו לא, כי דת בהגדרה היא אמונה בדמות סמכותית עם מאפיין על טבעי(כנ"ל), המייצגת השקפת עולם(פילוסופית) כלשיהי. ההצדקות הלוגיות של דת מקורם בפילוסופיה בלבד – ובזה בדיוק עוסקים תחומי התאולוגיה והפילוסופיה של הדת.

תומכי מדע: כן, זה גם מראה כמה זה מגוחך לנסות להוכיח שהמאפיין העל הטבעי קיים במציאות. הרי לא ניתן לבדוק באמצעות המדע את קיומו של מאפיין על טבעי, אלא אם כן יש לו השפעה על העולם הפיזי, ולא ראינו ניסיונות מוצלחים להוכיח זאת. יש לדוגמה את האתגר של ג'יימס רנדי, שייתן מיליון דולר למי שיוכיח בעלות על כוחות על טבעיים. אף אחד עוד לא צלח אותו.
תומך דת: ככלל, ניתן לומר שדתיים מחפשים חוויה כלשיהי באמונה שלהם. חוויות מסוימות עשויות להיות מכונות "הארה" בתורות רוחניות כאלו ואחרות. חלקם הוכחו מדעית(כביטוי של רגשות חיוביים לפי "המואר").

תומכי מדע: כן, בדומה לאנשים שמשקיעים זמן ברעיונות של אחרים למטרות בידור – פשוט כי זה עושה להם טוב. ולפי כך ניתן לחשוב שהמדע הוא כלי אמין בהרבה באופן כללי, בגלל שבמדע מחפשים אך ורק אמיתות, לא חוויות.. ישנם גם הוכחות מדעיות לכך שחוויות כמו תחושות בטן לדוגמה, הם הכלי הגרוע ביותר האפשרי לחיפוש האמת..

תומכי דת: נכון, אבל במדע יש תגליות נגיד על תחושות, כלומר על המאפיינים הביולוגיים בגוף האדם כאשר הוא חווה רגש מסוים, נכון? יכול להיות שחלקם זהים לחוויות שמתארות "הארות רוחניות" כאלו ואחרות. זה שוב פעם זהה: או שמאמינים לתגליות של המדע(המבוססות על אמונה בחושים וכולי..) ואז החוויות האלו מטעות ולא אומרות כלום, או שמאמינים באמונה דתית כלשיהי לפיה יש לחוויות האלו משמעויות כאלו ואחרות..

תומכי מדע: כן, זה מוביל לעוד הבדל מהותי לגבי ההבדלים ביננו.. יש דתיים שטוענים שהאדם יוצר את המציאות בעצמו – כלומר שאנחנו מכירים את המציאות דרך החוויות שלנו. זה מעניין כי זה רלוונטי לבעיית הגוף-נפש בפילוסופיה, הרלוונטית לתורת ההכרה. לפי הגישה של המדע, יש מציאות אובייקטיביות שקיימת ללא תלות באדם, שהמדע מנסה לגלות ולהבין.

תומכי דת: כן. בנוסף לעניין התועלתנות, אמונה דתית מקנה לאדם משמעות לחייו, כלומר, נותנת לו סיבה לקום בבוקר שמדרבנת אותו ונותנת לו מוטיבציה.

תומכי מדע: כמו כל דבר שעושים ובוחרים להעריך אותו יותר מכל השאר.. אפשר לומר את אותו הדבר על מדענים שמקדישים את חייהם למחקר מדעי, וגם לאנשי בידור וכולי.

לסיכום:

ההבדלים בין דת למדע נעוצים בעיקר בגישות שלהם, בעניין שלהם(הן מבחינת אטרקטיביות והן מבחינת מה שהן בוחנות), במשמעויות שהם בוחרים להעניק לכל דבר, ובמה שהם מחפשים(הרי לא כל אדם חוזר בתשובה כדי "לחפש את האמת").

רק ארחיב על האטרקטיביות, כי זה נראה לי חשוב: דת אטרקטיבית יותר מההיבטים שהיא עוזרת יותר "להרגיש טוב" מבלי להתאמץ הרבה(שזה כבר עניין אחר, של כמה קשה לאמץ אמונה לעומת כמה קשה להוכיח תגלית מדעית כך שתהפוך לחלק מהידע האנושי המקובל),

בעוד שהמדע אטרקטיבי מההיבט שהוא מניב תוצאות הנגלות לנגד עיננו ועוזרות לנו בכל היבט של חיי היום יום(הרי גם הרבה דתיים משתמשים באמצעים של המדע בחיי היום יום שלהם).

מכאן לדעתי גם בא חלק חשוב מהביקורת נגד דתיים, לאו דווקא על האמונה שלהם, אלא על כך שרבים מהם עצלנים ולא מוכנים לעשות שום דבר כדי לעזור לאחרים לשפר את חיי היום יום שלהם ולא מוכנים לקחת אחריות על חייהם(בכך שרבים מהם לא משתלבים בשוק העבודה, לא מתגייסים לצבא לעולם ובכל זאת מקבלים קצבאות גדולות מהמדינה). יש הטוענים שהאמונה שלהם מהווה בסה"כ "תירוץ" כדי לתת לעצמם לגיטימציה להיות כנ"ל.

זהו. אולי בהזדמנות אכתוב גם משהו על סוגיות פילוסופיות בנושאי דת ותורות רוחניות כאלו ואחרות.