מבוא
הפעם מדובר בדיון דמיוני, שהדמויות בדיון אינם מייצגות אנשים ספציפיים, אלא 2 קבוצות של אנשים: אלו שנוטים לתעדף את המדע(מבחינת התחברות אישית), ואלו שנוטים לתעדף דתות באופן כללי או דת ספציפית(כנ"ל).
לשיחה הזו אין שאלת דיון מוגדרת היטב(כי יש יותר מדי שאפשר לדבר עליו בנושא זה). רוב השיחה תתרכז בניגודים ואי ההסכמות המהותיות ביותר בין שתי הדברים האלה. בסוף הפוסט אני גם אתייחס להיבטים חברתיים(בחברה הישראלית). נראה לי שהצלחתי לכתוב את הדיון מנקודת מבט ניטרלית.
אם אנסה בכל זאת לנסח שאלה מרכזית סביבה השיחה "רוקדת", היא תנוסח בערך כך:
איזה צורת חשיבה עדיפה(מבחינת הנאה, חיפוש האמת ותועלתנות): דת או מדע?
לפני קריאת ההמשך, ממליץ לקרוא הגדרות מילוניות(אם כי לא הכי אמינות) של דת, ושל מדע.
ובכל אופן, הבה נתחיל את הדיון:
תומכי מדע: המדע מבוסס על תצפיות וניתוחם, בעוד כל הדתות מבוססות על אמונה עיוורת במשהו על טבעי.
תומכי דת: זה לא מדויק. הדת אכן מבוססת על ההנחה ההיא, אבל יש למדע גם הנחה דומה: שהחושים שלנו מעניקים לנו אינפורמציה נכונה. האמונה של המדע בחושים איננה שונה מהאמונה בדבר על טבעי.
תומכי מדע: לא. עדיין יש הבדל. כבר הצלחנו באמצעות המדע לזהות מקרים שרומזים שיש מקרים בהם החושים מטעים אותנו, אבל שוב, זה עצמו התגלה בזכות המדע. אנחנו מסוגלים לזהות מתי אנחנו טועים, בין אם בתצפיות או בניתוחים של התצפיות, בעוד אתם אף פעם לא בודקים את עצמכם.
תומכי דת: מה פתאום?! אנחנו התאיסטים מטילים ספק בכל הפרשנויות שלנו(כלפי הסיפורים בהם אנחנו מאמינים) כל הזמן. לעיתים יש דברים בסיפורים האלו שנראים כסתירות, אז אנחנו מחפשים דרכים ליישב את הסתירות. אנחנו מאמינים שזה מצליח יותר בזכות האמונה שלנו.
תומכי מדע: אבל הבדל בולט הוא שבמדע, בניגוד לדת, הדבר בו אנחנו מאמינים(החושים) כל הזמן מספק לנו אינפורמציה חדשה שיכולה להראות כסותרת אינפורמציה שקלטנו קודם. בדת אתם לא מקבלים אינפורמציה חדשה מהדבר בו אתם מאמינים – אתם פשוט ממשיכים לנסות ולפרש את הטקסטים שקיבלתם כאמת לפני שניסיתם להבין אותם בכלל.
תומכי דת: לא תמיד זה נכון. במהות של "דת", לכל דת יש איזשהו גורו, עם מאפיינים על-טבעיים כלשיהן. לפעמים זה יכול להיות בן אדם(שעשוי להיחשב ל "גורו" או "מורה רוחני") שטוען שיש לו כוח על-טבעי כלשיהו. הוא מביא אינפורמציה חדשה כל הזמן, כי מאמיניו נמצאים איתו בקשר. ויש כמובן הרבה שיחות על איך לפרש את דבריו וכולי.
תומכי מדע: זה גם מייצג הבדל מאוד מהותי. לכל דת יש איזה דמות סמכותית שהיא קשובה לה, ולא מטילה בה ספק. זה מגוחך לומר שאתם מטילים ספק יותר מאיתנו.
תומכי דת: אבל שימו לב למשהו. כשאתם המדענים מאשרים ניסוי כלשיהו כמוצלח ומוכיח תיאוריה כלשיהי, האישור של התאוריה מבוסס(גם) על תצפיות כלשיהן, נכון? במילים אחרות, התצפיות האלו הם ה"גורו" שלכם, שלא העזתם להטיל בו ספק. האמנתם בו והמשכתם מנקודה זו "לחפש את האמת".
תומכי מדע: זה לא תמיד נכון. אנחנו משתמשים גם בכלים כדי לנסות להפריך את מה שהחושים שלנו הראו לנו. אצלנו כל ההגדרות הם פרקטיות וקונקרטיות – אתם משתמשים תמיד במושגים על-טבעיים משונים שאין להם שום משמעות מעשית, וחורגים ממנהג זה רק כאשר ה "גורואים" אצלכם נותנים פקודות למעשים קונקרטיים, בין אם מהווים מנהגים, טקסים או עקרונות מוסריים של הדתות שהגורואים האלו "מייסדים".
תומכי דת: אין לכם כל כך איך להפריך את המידע מהחושים שלכם אם זה מסתמך על תגליות מדעיות אחרות, דהיינו, על תצפיות אחרות. זה התייחסות עצמית. ולגבי עניין ההגדרות – זה בסה"כ אומר שאנחנו מחפשים אמת "מסוג אחר", שרלוונטית לעניינים על טבעיים. זה לא אומר שהאמת שאתם מחפשים יותר או פחות רלוונטית למציאות מאלו של הדתות. כל מי שמייחס לזה חשיבות פשוט אובססיבי כלפי שינויים מעשיים שניתן לראות דרך החושים ולכן תומך בכם, כולל לדוגמה את מי שטוען שבלי מדע המין האנושי היה נכחד מזמן..
תומכי מדע: גם זה לא תמיד נכון. ישנם מקרים בהם דתות טוענות טענות שאינם לגבי דברים על טבעיים ושניתן להפריך באמצעות תגליות מדעיות. לדוגמה, כתוב בתנ"ך משהו על נחש מדבר עם רגליים, עץ מכושף, תפוח קסום ועוד משהו לא על טבעי שמאוד לא סביר ביחס לכל התגליות המדעיות שהתגלו אי פעם..
תומכי דת: שימו לב אבל שאמונה על טבעית יכולה להפריך את זה: אולי אלוהים עשה שזה היה ככה באותה תקופה, הרבה לפני כל התגליות המדעיות הידועות לנו כיום? כל פרשנות לסיפור של דת יכול ליישב סתירות בין דת למדע..
תומכי מדע: טוב נו.. מצד שני, יש מקרים בהם תאיסטים נעזרים במדע כדי להוכיח את טענותיהם, לדוגמה כשמשתמשים בחפירות ארכאולוגיות כדי להוכיח את אמיתות סיפורי התנ"ך, וטיעונים אפוסטריורים(מבוססים על חוויות ומידע מהחושים)
תומכי דת: תאיסטים שנעזרים בהוכחות מדעיות כנראה משתמשים בהם לחיזוק אמונתם ותו לא, כי דת בהגדרה היא אמונה בדמות סמכותית עם מאפיין על טבעי(כנ"ל), המייצגת השקפת עולם(פילוסופית) כלשיהי. ההצדקות הלוגיות של דת מקורם בפילוסופיה בלבד – ובזה בדיוק עוסקים תחומי התאולוגיה והפילוסופיה של הדת.
תומכי מדע: כן, זה גם מראה כמה זה מגוחך לנסות להוכיח שהמאפיין העל הטבעי קיים במציאות. הרי לא ניתן לבדוק באמצעות המדע את קיומו של מאפיין על טבעי, אלא אם כן יש לו השפעה על העולם הפיזי, ולא ראינו ניסיונות מוצלחים להוכיח זאת. יש לדוגמה את האתגר של ג'יימס רנדי, שייתן מיליון דולר למי שיוכיח בעלות על כוחות על טבעיים. אף אחד עוד לא צלח אותו.
תומך דת: ככלל, ניתן לומר שדתיים מחפשים חוויה כלשיהי באמונה שלהם. חוויות מסוימות עשויות להיות מכונות "הארה" בתורות רוחניות כאלו ואחרות. חלקם הוכחו מדעית(כביטוי של רגשות חיוביים לפי "המואר").
תומכי מדע: כן, בדומה לאנשים שמשקיעים זמן ברעיונות של אחרים למטרות בידור – פשוט כי זה עושה להם טוב. ולפי כך ניתן לחשוב שהמדע הוא כלי אמין בהרבה באופן כללי, בגלל שבמדע מחפשים אך ורק אמיתות, לא חוויות.. ישנם גם הוכחות מדעיות לכך שחוויות כמו תחושות בטן לדוגמה, הם הכלי הגרוע ביותר האפשרי לחיפוש האמת..
תומכי דת: נכון, אבל במדע יש תגליות נגיד על תחושות, כלומר על המאפיינים הביולוגיים בגוף האדם כאשר הוא חווה רגש מסוים, נכון? יכול להיות שחלקם זהים לחוויות שמתארות "הארות רוחניות" כאלו ואחרות. זה שוב פעם זהה: או שמאמינים לתגליות של המדע(המבוססות על אמונה בחושים וכולי..) ואז החוויות האלו מטעות ולא אומרות כלום, או שמאמינים באמונה דתית כלשיהי לפיה יש לחוויות האלו משמעויות כאלו ואחרות..
תומכי מדע: כן, זה מוביל לעוד הבדל מהותי לגבי ההבדלים ביננו.. יש דתיים שטוענים שהאדם יוצר את המציאות בעצמו – כלומר שאנחנו מכירים את המציאות דרך החוויות שלנו. זה מעניין כי זה רלוונטי לבעיית הגוף-נפש בפילוסופיה, הרלוונטית לתורת ההכרה. לפי הגישה של המדע, יש מציאות אובייקטיביות שקיימת ללא תלות באדם, שהמדע מנסה לגלות ולהבין.
תומכי דת: כן. בנוסף לעניין התועלתנות, אמונה דתית מקנה לאדם משמעות לחייו, כלומר, נותנת לו סיבה לקום בבוקר שמדרבנת אותו ונותנת לו מוטיבציה.
תומכי מדע: כמו כל דבר שעושים ובוחרים להעריך אותו יותר מכל השאר.. אפשר לומר את אותו הדבר על מדענים שמקדישים את חייהם למחקר מדעי, וגם לאנשי בידור וכולי.
לסיכום:
ההבדלים בין דת למדע נעוצים בעיקר בגישות שלהם, בעניין שלהם(הן מבחינת אטרקטיביות והן מבחינת מה שהן בוחנות), במשמעויות שהם בוחרים להעניק לכל דבר, ובמה שהם מחפשים(הרי לא כל אדם חוזר בתשובה כדי "לחפש את האמת").
רק ארחיב על האטרקטיביות, כי זה נראה לי חשוב: דת אטרקטיבית יותר מההיבטים שהיא עוזרת יותר "להרגיש טוב" מבלי להתאמץ הרבה(שזה כבר עניין אחר, של כמה קשה לאמץ אמונה לעומת כמה קשה להוכיח תגלית מדעית כך שתהפוך לחלק מהידע האנושי המקובל),
בעוד שהמדע אטרקטיבי מההיבט שהוא מניב תוצאות הנגלות לנגד עיננו ועוזרות לנו בכל היבט של חיי היום יום(הרי גם הרבה דתיים משתמשים באמצעים של המדע בחיי היום יום שלהם).
מכאן לדעתי גם בא חלק חשוב מהביקורת נגד דתיים, לאו דווקא על האמונה שלהם, אלא על כך שרבים מהם עצלנים ולא מוכנים לעשות שום דבר כדי לעזור לאחרים לשפר את חיי היום יום שלהם ולא מוכנים לקחת אחריות על חייהם(בכך שרבים מהם לא משתלבים בשוק העבודה, לא מתגייסים לצבא לעולם ובכל זאת מקבלים קצבאות גדולות מהמדינה). יש הטוענים שהאמונה שלהם מהווה בסה"כ "תירוץ" כדי לתת לעצמם לגיטימציה להיות כנ"ל.
זהו. אולי בהזדמנות אכתוב גם משהו על סוגיות פילוסופיות בנושאי דת ותורות רוחניות כאלו ואחרות.
החושב הלא נורמלי 