לחץ חברתי: השלכותיו ודרכים שונות להתמודד עמו

הסולידית בדיוק פרסמה פוסט חדש בו היא מדברת על למה וכיצד היא העדיפה להימנע לחלוטין מלגלות ל "צרכנים כפייתיים" את תכניתה האמתית בתקופת היותה שכירה. מאחר והפוסט שלה מייצג למעשה את אחת מדרכי ההתמודדות שלה עם לחץ חברתי(כאשר ניתן לחשוב על הלחץ כה "זרם העצמתי" אותו היא מתארת), נראה לי שזה הזדמנות נהדרת לייצג את נקודת מבטי בנושא שעליו אני חשבתי לכתוב כבר זמן מה(קודם כל) את נקודת המבט שלי על נקודת המבט שלה.

נראה שהסולידית מאוד מפחדת מאנשים "נורמלים"(צרכנים כפייתיים לפי הגדרתה). היא רואה בהם כ "מטורפים", "מכורים"(לבזבוזים) ו(כנראה הכי חשוב) – שונאים את השונה, ולעיתים רודפים אחריו כדי "לצוד" אותו, כפי שהיא תיארה למשל איך עמיתיה לעבודה כולל הבוס שלה שאלו אותה שאלות "מכשילות" שבאו לחשוף את רצונותיה האמתיים ולשכנע אותה שהיא חייבת לבזבז הרבה יותר פן תהפוך העבודה להרבה יותר בלתי נסבלת או אפילו פיטורין.

(קראו כאן על כיצד שנאת האחר מתבטאת בכל תחום נפוץ בחיינו וכיצד לרסן אותה – יש בסוף הפוסט גם הסבר על כיצד להגיע לפשרה נוחה עם מי שלכאורה "יותר מדי" שונה ממכם)

אז כן, לפי הקישור בסוף בטח הבנתם לבד – על זה אני מסכים איתה לחלוטין. כפי שהסברתי בקישור בפסקה הקודמת, רוב האנשים התרגלו שאפשר לפתור בעיות בעיקר דרך כוח והם נוטים להיות אטומים להחריד מול דעות קיצוניות במיוחד.

(קראו כאן על המשמעויות של להיות אטום מבחינה מחשבתית ואיך ניתן "לפרוץ" את האטימות של האחר ושל עצמך. בניגוד למה שהסולידית טענה בפוסט הזה, בהחלט ניתן לדעתי לתקשר עם מי ש"טיפש" ממך בהרבה בתחום מסוים ולשכנע אותו להקשיב ולאמץ את דבריך – אבל זה דורש זה להיות מסוגל להיכנס לנעליים שלו ברמה מספיק טובה, והמון והמון המון סבלנות ואומץ).

כמובן שההגדרה שלה ל "נורמלים" היא מאוד צרה, וניתן להרחיב זאת להמון נושאים אחרים. אבל בכל אופן, זה נכון לגבי כל דבר בו יש נורמות בסביבה מסוימת – מצופה מ – 100% מהאנשים מאותה סביבה להקריב את ערכיהם ודעותיהם למען הנורמה. מי שלא עושה זאת נחשב במקרה הטוב לאגואיסט ומתנשא מאוד ואני מעדיף לא להרחיב על המקרה הרע.

הנורמות באופן כללי, הם מחניקות במיוחד, וההוכחה הכי קלה: הבאת ילדים לעולם(להזכירכם: כל הורה על פי חוק אחראי על בנו עד הגיעו לגיל 18), היא אחד הנורמות הפופולריות ביותר אפילו בחברה החילונית. ועוד אנשים מתפלאים שאנשים מהססים לקבל את ההחלטה האולי הכי מסוכנת שניתן להעלות על הדעת. גם משכנתא לעשרות שנים היא דוגמה לא רעה.

לחץ חברתי, כפי שנאמר פעמים רבות – יכול גם להיות חיובי. אני חושב שאצל טיפוסים מופנמים ששואפים לעצמאות מחשבתית מוחלטת – הוא לא יכול להיות חיובי לעולם, מהסיבה הפשוטה שהשפעה מלחץ חברתי היא, מעצם הגדרתה – חיקוי מישהו אחר. זה לעולם לא מתקבל על הדעת עבור אדם המעריך את עצמאותו המחשבתית, גם אם מדובר באדם שבאמת קרוב לליבו ובמעשה שנראה לו נהדר.

איך להתמודד עם זה? ובכן, הרעיון הראשון(שאני מופתע שהסולידית לא ציינה בעצמה) היא לפתוח עסק עצמאי במקום או להיות שכיר(או בנוסף). ככה לפחות הכנסתכם לא תלויה בכמה אנשים בודדים במשרד אלא בכל לקוח אפשרי של העסק שלכם ללא מגבלת מיקום, ואז יחסים טובים עם אדם אחד יהפכו ללא מהותיים. אבל רוב האנשים לא רוצים להיות עצמאיים, אז בוא נמשיך הלאה.

את האסטרטגיה של הסולידית ניתן לתמצת כך: מאחר והנורמליים הם מטורפים שלא ניתן לנהל איתם דיאלוג רציונלי, עדיף פשוט להיות שונה ורציונלי באופן סודי ואנטי שביר, ע"י שקרים לבנים, התחבאות וניתוק תלות באחרים**. כך ניתן להימנע ככל האפשר מחיכוך עם ה "נורמלים", וגם לשרוד את החיכוך שכן יקרה פה ושם. מעניין אגב למה היא מעודדת שקרים בפוסט האחרון אבל יוצאת נגדם בפוסט אחר בכך שהיא מתארת אותם כ "מפוקפקים מבחינה אתית".

**בקישור שנתתי יש פירוט מעמיק על "שיטה לאושר" שהסולידית אמצה עם ביקורת נרחבת מצדה עליה(בעיקר מהיבט החברתי ללא קשר ללחץ חברתי).

לדעתי, אסטרטגיה זו בעצם מציעה להתייחס ל "נורמלים" באותה צורה שהם לעיתים קרובות מתייחסות לאנשים "שונים" מהם הם מפחדים.  מניחה(פחות או יותר) שה "נורמליים" הם בעצמם משוגעים במקרה הטוב, ולכן אין שום דרך "להתיידד" איתם ולא כחוט השערה, ולכן עדיף פשוט "לשים מסכה" מולם כך שניתן יהיה "לשרוד" את החיים איתם ללא צורך לברוח למאדים. ברמה המעשית:

  1. לשקר לאחרים לגבי *למה* אתם עושים את מה שאתם עושים – אסטרטגיה זו מציעה זאת מתוך הבנה שאין כל כך טעם לנסות להסתיר את מה שאתם עושים בפועל, אבל כן יש טעם לנסות להסתיר את המניעים שמאחורי פועלכם. לכן כפשוטו, תמציאו סיפורים לגבי למה אתם עושים את מה שהם רואים שאתם עושים שמעורר אצלם חשד "שלילי" כך שהמניע לפועלכם יתאים יותר לצורת המחשבה "הנורמטיבית", בלי להסתיר את מה שעשיתם בפועל. ניתן להוסיף זאת לזיוף הסכמות גלויות עם צרכנים כפייתיים למיניהם – זיוף חיוך רב רושם כאשר קרוב משפחה שלכם קונה מכונית חדשה, לדוגמה.
  2. להתחבא ולהיות עצמאי – לברוח מהתלות במקום העבודה כמה שיותר מהר על ידי עצמאות כלכלית(אי תלות בכסף), פיתוח יכולת לעשות לבד דברים שלעיתים קרובות אנשים משתמשים באחרים כדי שיעשו אותם בשבילם, והקמת עסק עצמאי. כך ניתן להגיע למצב שאתה יכול לפתח קשרים חברתיים כמעט רק עם מה שאתה באמת רוצה קשר איתו, ולהקטין את ה "אילוצים חברתיים" בחייך כמעט למינימום האפשרי.

אגב, אם תחפשו בגוגל "לחץ חברתי" ותקראו כל מיני מאמרים עם עצות להורים על כיצד לעזור לילדיהם להתגבר על לחץ חברתי, אתם תראו שם בעיקר דברים הזהים בצורת מחשבתם לזו של האסטרטגיה של הסולידית: לנתק את הילדים בכוח מחבריהם אם הם נכנעו ללחץ ועשו משהו שההורים שמו לב אליו ושמפריע להם, לפקח על מעשיהם גם כשהם בחוץ, לחקור את חבריהם וסירוב לשיתוף פעולה עם בקשות ילדיהם במידה והם מבקשים מהם משהו בעקבות לחץ חברתי.

ובתמצית – להילחם בכוח ברצונם להשתלב בחברה כתוצאה מהלחץ החברתי ולא לקבל אותו בשום פנים ואופן לעולם. זה בדיוק הסיבה לאיך שהסולידית נהגה – היא פחדה שכך בדיוק ינהגו עמיתיה לעבודה במידה והיו חושפים את כוונותיה האמתיות – היא כנראה הייתה מתפטרת זמן קצר לאחר מכן, בין אם מרצונה או מרצון הממונים עליה.

לפי דעתי, הסעיף השני של השיטה הוא נהדר ויעיל למדי(וכן, גם אני מיישם אותו – אני הרי גם מחביא את זהותי בבלוג הזה וכותב אותו לבד). לא משנה כמה אתם טובים בלהתמודד עם לחץ חברתי שמופעל עליכם, בסופו של דבר למנוע את החיכוך הזה לפני שהוא קורה תמיד היה ויהיה יותר יעיל ואפקטיבי.

הסעיף הראשון, לעומתו, "יוצר" סיוט במקרה הטוב. לשקר לאחרים כדי שלא "יזיקו" לך, גם אם דרך שקרים לבנים, זה אמנם מרגיש הרבה יותר נוח מאשר להסתכן בלומר את האמת. אבל כאשר אתה משקר להם, אתה יוצר מצב בו אתה:

  1. כל הזמן מפחד(מאוד מאוד מאוד) שאולי יגלו שאתה משקר. אם חשבת שאם יעלו עליך ללא שקר אולי יפטרו אותך, מה הסיכוי שיפטרו אותך אם יעלו עליך אחרי ששיקרת? לא משנה כמה אתה טוב בלשקר ולהסתיר את זה, הסיכון הזה תמיד קיים.
  2. מנסה להכתיב לאחרים מה לחשוב בידיעה שזה לא האמת כדי לשלוט ברגשותיהם ותפיסת עולמם. כלומר – לעודד אותם להמשיך להיות "נורמלים" ובכך לתרום להנצחת דפוסי המחשבה הנורמטיביים אליהם אתה מתנגד. הטעיות יכולות להיות מסוכנות(אלא אם כן אתה רוצה שה"נורמליים" יסבלו). יהודית כץ הרחיבה היטב על הנושא כאן בצורה נהדרת לטעמי.
  3. "אוטם" את עצמך מצורת מחשבתם – כשאתה משקר להם אתה בעצם משדר לעצמך שאתה בטוח ש 100% שאתה השפוי והם המשוגעים, כלומר – אתה נעשה אטום לחלוטין ולא מתעניין ולא כחוט השערה בלמה הנורמליים חושבים איך שהם חושבים.  אם אתה שולל אותם מבלי להתאמץ להבין אותם יותר מדי, אתה אטום מבחינה מחשבתית לא פחות מהם.
  4. לעיתים קרובות מכריח את עצמך לעשות חלק מהדברים שה"נורמליים" מצפים שאתה תעשה בהתאם לנסיבותיך, מתוך פחד שאם לא תעשה אותם הם יעלו על השקרים שלך.

יש לי רעיון לאסטרטגיה נוספת שניתן ליישמה במקביל לזו של הסולידית, שחוסכת לחלוטין את כל ארבעת הנזקים החמורים הנ"ל, אם כי גם לה יש את החסרונות שלה: הקשבה חיצונית.

לפני שאתחיל להסביר אותה, כבר אכתוב כי היא כנראה תיתפס כמאוד לא נוחה עבור רוב האנשים ליישום במקום עבודה בו הם תלויים לחלוטין מבחינה כלכלית ועובדים בו כשכירים. עם זאת, אני משוכנע שאם תתמידו בה במקום עבודה מהרגע שאתם נכנסים אליו, יהיה קל יותר. מובן לי למה "הסולידית"

הכוונה כאן היא להיכנס למוד של הקשבה למי שמפעיל עליכם לחץ חברתי, במובן כזה: כאשר הוא לוחץ עליכם לעשות X, תתחילו לשאול אותו: "למה אתה רוצה שאעשה את זה?", "האם זה יעזור לך איכשהו אם אעשה את זה?". המהות בשאלות האלו היא שאתם מנסים להבין את הצד שלו בכל הסיפור ולהיכנס לנעליים שלו, מבלי להביע את דעתכם על זה.

כמובן שזה מסובך ולוקח הרבה זמן. הרי בפעם הראשונה שתנסו להבין אותו, גם אם תצליחו לגרום לו לשתף פעולה, קשה לעשות זאת בזמן שהוא לוחץ עליכם(לכן יש טעם לנסות להבין את בקשתו דווקא בזמן מאוחר יותר, כאשר הוא כבר לא במוד של ללחוץ עליכם לעשות משהו).

לדעתי בהתחלה עדיף להתמקד באינטרסים שלו, כלומר למה חשוב לו מה הוא רוצה ממכם. לדוגמה, יתכן שהוא מאמין שאתם חייבים לרצות את מה שהוא רוצה כי הוא מבחינתו יודע מה טוב בשביל כולם – ובכן, אם זה המצב, כבר דעו לכם שהוא מקרה קשה ויש טעם להעדיף "לברוח" ממנו מאשר להתאמץ להבין אותו, או לנסות דרכים סולידיות יותר להבין אותו, מאחר ואנשים כאלו, בעיני לפחות, הם מסוכנים מאוד.

באופן כללי, זה חשוב להבין האם הוא רוצה שתעשו משהו, או שתבינו משהו, מבלי לעשות דבר? אם הוא רוצה שתבינו משהו – יהיה לכם הרבה יותר קל לגרום לו להסביר את עצמו לכם ובשבילכם, מאשר אם הוא רוצה שתעשו משהו, שאז זה יהיה תהליך ארוך רק לגרום לו להסביר את עצמו.

אי הנוחות הוא חמור ביותר במיוחד בהתחלה, ולכן זה לא נורא אם בהתחלה בסופו של דבר תכנעו לגחמותיו או אפילו תסתכנו באסטרטגיית החיים הכפולים באופן זמני. ממילא אסטרטגיית ה "שלול את האחר על פי שיטתו" היא כמעט בלתי אפשרית ליישום תוך זמן קצר ולכן זה מובן. העיקר שתנסו(באמת) ליצור ביניכם דיאלוג בו הוא מסביר את עצמו לכם מכל היבט אפשרי הרלוונטי למה שהוא "מבקש" ממכם.

אחרי שהוא יענה לכם, פשוט תגידו לו: "אוקי, בעקבות התשובות שלך החלטתי שאני לא מעוניין לעשות את מה שהצעת/ביקשת ממני לעשות". כך אתם משדרים לו שאתם מסרבים מהסיבות ה "נכונות", מאחר וסירבתם כאשר שקללתם את צורת המחשבה שהובילה אותו לחשוב הפוך ויש סיכוי לא מאוד נמוך שהוא ייקח אחריות ויטיל ספק בצורת המחשבה שהובילה אותו לחשוב שאתם צריכים לעשות את מה שהוא רצה שתעשו.

(קראו בסוף הפוסט על אטימות על כיצד לשכנע את האחר בצדקתכם ע"י שלילה על פי שיטתו)

כמובן שהסגנון של השאלות שלכם צריך להיות מותאם לרצונכם ולסיטואציה. אם הוא ביקש ממכם לבוא לחתונה של קרוב משפחה שלו(ולשלם מאות שקלים עבור בני הזוג למימון החתונה) לדוגמה, אז מומלץ לשאול אותו למה הוא חושב שזה בסדר שאתם תממנו לבני הזוג את החתונה, ולמה הוא חושב שכדאי לכם לבוא גם אם אתם שונאים חתונות, למה הוא חושב(אם חושב) שזה סימן שאכפת לכם מבני הזוג שמתחתנים וכו'.

כמובן שכאשר אתם מחליטים לסרב, יש טעם להסביר את הסיבות שלכן לסירוב, אם אתם משוכנעים שאותן הסיבות "שוללות אותו על פי שיטתו". זה חשוב במיוחד כי זו האסטרטגיה היחידה שמסוגלת לשכנע אותו מבלי להוציא אותו יותר מדי מאזור הנוחות שלו.

ככה אתם גם כנים איתו כמעט לחלוטין(הרבה יותר קל להגיד את האמת בהתאם לאסטרטגיה הזו מאשר פשוט להגיד את האמת באופן ישיר ומיידי) וגם מקבלים "העשרה אינטלקטואלית" בכך שאתם שומעים ומנסים להבין את הצד שלו במקום להיות אטומים. זה יעזור לכם גם בפעמים הבאות בהם הוא ילחץ עליכם, מאחר וההבנה שלכם לגביו תאפשר לכם להבין את רצונותיו ומחשבותיו במידה מסוימת מבלי שתצטרכו לשאול אותו על כך. למרות, כמובן, שאי אפשר להבין את מה שעומד מאחורי אלו ב – 100%.

החסרונות של האסטרטגיה הזו ביחס לקודמת הם:

  1. קושי ביצירת "שיתוף פעולה" – כאשר מישהו לוחץ עליכם,  המוטיבציה שלו מרוכזת בזה שאתם תענו לו ולא הוא לכם. כשאתם משקרים לו אתם זורמים איתו, בעוד שכאשר אתם שואלים אותו משהו בעצמכם אתם עושים את ההפך.
  2. קושי בתכנון מראש – הרבה יותר קל לנחש איך הלוחץ יגיב כאשר תמציאו לו סיפור(שקר) מסוים, מאשר מה כדאי לשאול אותו כדי שהוא ירצה לענות לכם בכנות.
  3. קושי בלהסתיר את דעתכם – כאשר אתם שואלים אותו שאלות, אתם חייבים להיזהר שהשאלות שלכם לא ירמזו במסווה על דעתכם כי אתם רוצים שהוא ידבר על עצמו מבלי להתייחס עליכם. הרבה יותר קל להימנע מהמלכודת הזאת כאשר אתם משקרים מאשר כאשר אתם שואלים.
  4. דורשת "הקרבה" רבה יותר של קולכם – כאשר אתם שואלים, אתם נאלצים לסתום את פיכם לחלוטין ולמשך זמן ממושך להתרכז אך ורק בדבריו של הלוחץ. לעומת זאת, כאשר אתם משקרים אתם רק צריכים להבין מה הוא רוצה ממכם ולבדוק האם השקר שלכם משכנע אותו או לא.

הסיבה המרכזית למה אני בכל זאת מעדיף לשאוף ליישום מלא של האסטרטגיה הזאת היא כי החסרונות שלו מבוססות בעיקר על חוסר הבנת האחר ועל עצלנות.

מאחר ואני חסיד של הבנת האמת(שהתגברות על חוסר הבנת האחר ועל עצלנות קשורים אליה היטב), אני מעדיף "לשים את הדגש" על האסטרטגיה ההרבה יותר קשה והרבה פחות נוחה – העיקר שהיא תוביל אותי למקום שיאפשר לי להתמודד הרבה יותר בקלות עם חיכוכים עם אותו אדם בפעם הבאות – לעומת זאת, אם הייתי בוחר להשתמש רק באסטרטגיית החיים הכפולים – ההפך היה הנכון.

אני לא רוצה להוסיף כרגע יותר מדי על האסטרטגיה הזו כאשר אני בעצמי עדיין לא שולט בה היטב(אם כי יש לי ניסיון רב מאוד איתה), לכן אעצור כאן.

הרחבה נוספת על נושא ההקשבה(בעיקר מההיבט של איך להקשיב לעצמכם) שדנה גם באיך לעשות את זה למרות הקושי תוכלו למצוא בפוסט הזה(שמסביר בהרחבה גם למה קשה להקשיב לאחרים ולעצמינו) ובפוסט הזה.

איך להיות מאושר: "תהיה אמיתי עם עצמך"(אליעד כהן)

איך להיות מאושר: "תהיה אמיתי עם עצמך"(אליעד כהן)

eliad

שיטה 1

מבין כל השיטות ששמעתי עליהם והתעניינתי בהם, זו השיטה לכאורה הכי מסובכת. עם זאת, הצלחתי בכל זאת לסכם אותה "בקצרה"(החלק בו אני מציג את השיטה הוא רק 1,850 מילים!!!). מדובר בשיטה של אדם בשם אליעד כהן. במקצועו הוא מוגדר כקואוצ'(מאחר והוא טוען שהוא מתחייב להצלחה בכל תחום וגם כי החוק מתיר לכולם לקרוא לעצמם כך – ככלל שמעתי הרבה תלונות על כל הקואוצ'רים שאין עליהם שום פיקוח וצורך בהסמכה פורמלית – הנה ניתוח על אחד מהם), אבל לפי אופי ה"סדנאות" שלו והתורה שלו, המזכירה במידה מסוימת את תורתה של ביירון קייטי, לדעתי נכון יותר לחשוב עליו כגורו(מורה רוחני). השיטה היא בעצם "אוסף" של תורות פילוסופיות שמהוות הקדמה לתורה שהיא "מעבר" לפילוסופיה, מכיוון שהיא נתפסת ומובנת רק בשכל "העל האנושי"(וכל זה יוסבר בהמשך). זה למה הוא כנראה לא חושב שהתורה שלו היא פילוסופיה.  לחצו כאן לקבוצה(המרכזית) שלו בפייסבוק(יש לו עוד שתי קבוצות "מתות").

לפני שאתחיל,

אשתף את המעט שאני יודע על המוצרים שאליעד מציע(מבלי לחשוף את מה שהוא שומר עליו בסודיות):

אם תסתכלו בסרטונים של המייסד מתחילתם(2010) עד היום, תראו כיצד הם מתנהלות ברמה הבסיסית: הוא יושב עם חבורה של אנשים ובכל פעם אחד מהם שואל שאלה, אליעד עונה והם מתחילים לשוחח, כאשר שאר האנשים בחדר לפעמים משתתפים בשיחה. שימו לב אבל, שאיו שום פרטים, לא באתר שלו ולא בקבוצות בפייסבוק, על איפה ומתי הפגישות האלו מתנהלות(פעם הוא דווקא כן חשף מידע, ראו כאן לדוגמה) הדרך היחידה לקבל עליהם מידע זה להתקשר אליו ולבקש ממנו את המידע(ולקוות שהוא יסכים).  הוא מנהל גם פגישות אישיות(אחד על אחד) בשעות וימים שמתואמים מראש עם האדם השני, וחלק מהם מצולמים(אם האדם השני מסכים לכך), ראו לדוגמה בסרטון הזה. הוא מדבר על פגישות אישיות וקבוצתיות באופן קצת גלוי כאן.

יש לו גם ספרים שהוא מוכר(כל המאמרים בספרים שלו נמצאים גם באתר שלו LOL), שעולים כמו ספר ממוצע, והוא מציע גם "חברות" באתרו בתשלום(100 ש"ח לחודש!), ששימושיות בעיקר כדי לראות את ההרצאות המלאות ולקרוא את המאמרים המלאים באתרו(אל דאגה – דאגתי שכל הקישורים שהשארתי לאתרו בפוסט הזה יהיו לתוכן שגם החלק החינמי בו כולל כל מה שצריך). כמובן שהוא דאג לעשות סרטון על כך שכסף מזיק לנפש. וגם עשה סרטון על כמה זה חשוב לבוא למפגשים ולשלם לו הון תועפות ולא להסתפק בתוכן הזול(ספרים וחברות באתר).

כמובן שהוא לא נשען על שום הסמכה פורמלית(""החיים סובבו את הדברים בצורה שכזו.." "מי בכלל צריך הסמכה, כי מי הסמיך את ההסמכות הפורמליות.."). לדעתי, יש טעם לבדוק אם העסק שלו מוכר על ידי הרשויות, והאם הוא טורח לדווח על ההכנסה "המגוונת" שלו, כפי שצריך לעשות על פי חוק.

למרות זאת, אנא נסו לקרוא את ההמשך ללא דעה קדומה שלילית לגביו. הוא אמר הרבה דברים שנשמעים מעניינים ביותר לדעתי, ואני אף היום מוצא(פה ושם) דברי טעם אצלו. הוא גורו נדיר ביותר(בלשון המועטה) בצורת מחשבתו, חבל שלא להנות מזה.

בכל אופן, לגבי השיטה שלו…

אקסיומות בסיסיות:  כל דבר מוגדר לא בהכרח נכון מאחר והוא מוגדר.  זה שדברים שונים מצד ההגדרה לא אומר שמשמעותם לא יכולה להיתפס כזהה ב "שכל על אנושי". תפיסת הנפרדות של האדם(המעורבבת במידה מסוימת עם אחדות) מראה על חוסר הבנת המציאות, והיא הסיבה היחידה למה האדם איננו מאושר. כל האקסיומות הקודמות נכונות רק בשכל האנושי ה "רגיל". אושר מוגדר בשיטה זו(ברמה הבסיסית ביותר) כמצב בו אין לאדם המאושר בתוך תוכו שום בעיות, שום תפיסת טוב/רע, שום פחד וכו', למרות שבחיי היום-יום הוא נראה לא מאושר כמו כולם(כי כלפי חוץ יש לו את כל הנ"ל). אין לו שום דעה מוגדרת והוא בוחר מה לחשוב באופן מודע ב – 100% ומשקר את עצמו *ביודעין כדי שיוכל לחוות טוב ורע כמו כולם(לטענת המייסד כולם משקרים את עצמם – ועל כך בהמשך), רק עם מודעות מלאה להרגשותיו ומחשבותיו וכיו"ב. מאחר והאמת נתפסת אצל המייסד כצורת חשיבה, הוא סבור שעל כל אדם לברר את האמת בעצמו – והוא לא יכול לעשות מיקור חוץ בשביל זה.

*תפיסת הנפרדות של האדם = התפיסה שרואה את הישויות במציאות כנפרדות זו מזו, מבלי לראות מכנה משותף אחד לכל אלה(ומתחילה, לטענת המייסד, בתפיסת "האני" – דיונים על ישות "האני" הם מאוד נפוצים בפילוסופיה ובתורות רוחניות אחרות, אגב).

צורת החשיבה שהובילה לשיטה: כל שינוי אפשרי ב"עולם המעשי" איננו רלוונטי לאושר. האדם ימשיך לסבול לנצח אלא אם ישנה את צורת החשיבה הפנימית שלו, ולא את הסטטוס שלו ב"עולם המעשי"  (הרחבה נוספת על כך יש כאן). כל עוד שכלו של האדם תופס את האדם כישות בתוך מציאות עם ישויות נוספות ושונות ממנה – האדם לעולם יסבול(לכן הדרך היחידה של האדם להיות מאושר היא להתבונן על המציאות ולנסות להבין כמה שיותר טוב, וככל שיצליח להבין אותה יותר כך הוא יתפוס את כל שאר הישויות במציאות כ "פחות שונות" ממנו. כאשר יעשה זאת "עד הסוף"**, הוא יראה ש"הכל אחד", בדגש על כך שהישות העצמית שלו "מאוחדת" עם כל שאר הישויות במציאות.

את השינוי הפנימי צריך לבצע דרך צורות חיצוניות המהוות בסיס להתבוננות פנימית(ראו תרגיל מס' 2 למטה), ולכן גם מי שיתבונן רק על איך הוא יכול להשיג איזושהי מטרה ב"עולם המעשי" – גם כן יגיע לאושר המדובר, בתנאי שילך אחריה "עד הסוף" – בלי קשר לאם ישיג את המטרה או לא, מאחר וההליכה" הזו תהיה כרוכה בהבנת כל מה שיכול לעזור לאותו אדם להשיג את המטרה הזו – שזה, לטענת המייסד(כפי הבנתי), הכל.

עכשיו, בחלק גדול מהסרטונים שלו השואל שואל אותה שאלה על חיי היום-יום ואליעד "זורם" איתו ולא ממש "דוחף" לו מסרים פילוסופיים רוחניים ערטילאיים למיניהם ועצות ליישום ישיר של תרגילי החשיבה המרכזיים של השיטה שלו(שיוצגו בהמשך). זה מה שאליעד מכנה "הלבשת השכל של האחדות בנפרדות" – כלומר, הוא טוען ש"החכם האמיתי"(מי שהבין את כל המציאות וכו') יודע לתת עצות גם למי שלא אכפת לו(לכאורה) מהבנת המציאות – על ידי זה שהוא מראה "קמצוץ" מהשכל שלו על זה שמתייעץ איתו – לדוגמה כאן, הוא אומר לאישה שיש לה ילד עצלן בן 30 שלא עושה כלום עם עצמו(במונחים של החברה הנורמטיבית: לא עובד, לא לומד במוסד כלשיהו, גם עם ההורים וכו'). אליעד מסביר לה שהוא בדיוק כמוה(לא חושב ששווה לו להתאמץ כדי לשנות מצבו – אותה הסיבה למה היא לא זורקת אותו מהבית) – וכך הוא בעצם מלביש חלק מהשכל שלו, שהוא חלק ה – "ה"אני" שלי לא נפרד משאר הישויות במציאות" – על ידי זה שהוא גורם לאישה להזדהות עם בנה, ובכך גורם לה לחוות שהיא יותר דומה לו ולכל שאר האנשים, ובכך לחוות שהיא פחות שונה מהם ויותר "אחד" איתם. כך הוא עושה גם עם נושאים כמו חרדה, אהבה עצמית וכו' – "מלביש" את שכלו על סוגיות כאלו. חלק גדול ממאמריו הם למעשה על סוגיות יומיומיות כאשר תמצית כל מאמר כזה היא – "הפתרון האולטימטיבי לבעיה הזו הוא להבין את המציאות ע"י.. (מציע את אחד מתרגילי החשיבה שלו, שכנ"ל יוצגו בהמשך)".

ברגע שכל כוח הרצון של האדם ממוקד על רצון אחד ויחידי – באותו רגע הוא יהפוך למאושר, ושום אירוע ב "עולם המעשי" לא יוכל לגרום לו לסבול נגד רצונו, והוא יוכל לחוות את "אחדות ההפכים"(לחצו כאן לתמצית על אחדות ההפכים – בעיני המייסד "שורש" אחדות ההפכים שניתן להגדיר הוא האחדות בין "היש" לבין "האין"), לפעול כמו אדם רגיל בעולם המעשי כך שכלפי חוץ הוא יראה אומלל כמו כולם שמנסה לפתור בעיות שלו, מאחר ואין אמת מוחלטת בעולם המעשי.

מבפנים הוא בכל מקרה יחווה את המציאות באושר מוחלט והוא יוכל להנות מכל מצב באשר הוא גם בעולם המעשי. הסיבה היחידה שאנשים לא מבינים את המציאות, זה בגלל שאנשים מתרגלים לאורך זמן לשקר את עצמם בדברים קטנים ולא להגיד לעצמם את האמת לאמיתה(וזה עצמו נובע מכך שהם "חולים במחלת האמונה(אומרים על פירוש שהוא עובדה)) וכך הם "משתילים" לעצמם במוח הנחות יסוד שאינם וודאיות ב- 100% וחושבים על פיהם, ואז הם מתחילים לראות "בעיות" שקיימות רק אצלן בראש עקב הנחות היסוד הנ"ל, לחוות שהם יותר ויותר נפרדים, לפזר את כוח הרצון שלהם וכו'.

בנוסף המייסד בד"כ טוען כי ככל שתיישמו את עצותיו יותר, כך יכולתכם לראות את ההתבטאות של "תהליכים פנימיים"*** שמתרחשים גם "בתוככם" וגם אצל ישויות חיצוניות לכם תשתפר, מה שמסביר לכאורה כיצד הוא יכול לדעתו לייעץ לאחרים כאחד ש "יישם" את השיטה שלו "עד הסוף", בנוסף לדעתו שרק שמי שהגיע לאושר ראוי ללמד על אושר.

**ב "עד הסוף" הכוונה עד למקסימום האפשרי שהאדם מסוגל אליו(שזה, לטענת מייסד השיטה, הרבה יותר ממה שכל בן אדם לא מאושר חושב)

***ב "תהליכים פנימיים" הכוונה לאותם תהליכים מופשטים שלטענת המייסד תזהו כאשר תיישמו את התרגילים של השיטה שלו, שמיד יוצגו עם 2 קישורים לכל אחת מהם בהם: 1. תוכן כמבוא לתרגיל 2. תוכן המראה לכאורה כיצד ליישם את התרגיל פרקטית.

השיטה:

יישם כל אחד מתרגילי החשיבה וההיגיון הבאים(הוספתי ביטויים נוספים שהמייסד מייחס לכל תרגיל) כמה שיותר "עד שתגיע לסוף"(למעשה לשיטתו של המייסד, מספיק שתיישם אחד מהם עד קצה גבל היכולת):

  1. דיוק בדיבור – מבוא(האדם משקר את עצמו) ו יישום  – כל משפט שחשבת/כתבת/אמרת – נתח אותו כמשפט כך: "פרק" את המסרים של המשפט, גם הגלויים וגם הסמויים, כך שהמשפט יתפזר לכמה משפטים שכל אחד מהם כולל רק מסר אחד, ותחשוב על כל מסר לפי השאלות המנחות הבאות: האם הוא נכון מצד הגדרתו או רק מביע דעה(תרגיל 3)? האם הוא מוגדר היטב או מעורפל? האם המסר מצויר כך שיהיה ברור האם הוא דעה או עובדה?

ברמה הפרקטית הכוונה לשבת עם דף נייר/מסמך טקסט במחשב, לרשום משפט כנ"ל, לרשום כמה משפטים בעקבותיו כנ"ל ולכתוב את השאלות הנ"ל עם תשובות לפי דעת הכותב.

  1. הסתכלות על כל דבר כיצירה ספרותית("השכל שבדבר") – מבוא(לראות את הסיבה הראשונה של המציאות ולחוות אחדות עם כל שאר הישויות "דרכה") ו יישום ו יישום מתומצת בכתב – קח כל אירוע/תופעה/סיפור, לא משנה כמה זה סתמי לכאורה, חשוב על זה כמשל ושאל את עצמך: "למה זה ככה ולא אחרת?". חקור את ה"משל" עד שתגיע לסיבה(שלא בהכרח נכונה – אבל זה לא משנה) ולאחר מכן נסה, בעזרת הסיבה שמצאת, לחשוב: מה מוסר ההשכל מה "משל" שחקרתי? מה ניתן ללמוד מזה באופן כללי? לאחר שתמצא מוסר השכל, נסה לחשוב איך הוא רלוונטי לגביך – הוא יכול לעזור לך בחיים כדי להשיג את מטרותיך האישיות. תרגיל זה נועד גם כדי שתתמיד לשאול ולהרגיל את המוח שלך לבדוק כל דבר וליצור משמעויות לכל דבר(שכן אתה מרגיל את עצמך לזכור שהוא יכל היה להיות אחרת). כן, לכאורה שיטה זו סותרת את עצמה(מוסרי ההשכל וקישורם מוביל ליותר "אחדות", בעוד שיצירת משמעויות לכל דבר מובילה ליותר "נפרדות"). המייסד בד"כ טוען כי דבריו בכוונה מלאים בסתירות כל הזמן כאשר מנתחים בשכל "אנושי" ושבשכל "על אנושי" אין סתירות בדבריו כלל(כן, זה מה שהוא מגיב לכל מי שמראה לו סתירה בדבריו). אגב, המייסד ממליץ בחום(ממה שהתרשמתי) שהדבר אותו "תחקור" בהתחלה יהיה אתה עצמך, שכן אז יהיה לך קל יותר להפיק מוסר השכל שיעזור לך באופן אישי.

ברמה הפרקטית, שב מול מסמך/דף נייר, כתוב את האירוע/תופעה/סיפור, ונסה לחשוב על סיבת העניין, לא משנה עם איזה "כלי חקירה" – העיקר שתפעיל את המוח – וכתוב אותה מתחתיו. כנ"ל לגבי מוסר ההשכל.

  1. הבחנה בין עובדות לפירושים("מחוייב ואפשרי") – מבוא(האדם משקר את עצמו שהוא בטוח במה שהוא לא בטוח בו) ו יישום מתומצת בכתב – פשוטו כמשמעו, שוב מול מסמך/דף נייר, כתוב דבר כלשהו, לא משנה בכלל מה(כי בכל דבר יש מסרים המביאים טענות), וכתוב מתחת אליו מהם העובדות האובייקטיביות המצוינות במשפט ומהם הפירושים הסובייקטיביים המצוינים במשפט. חלק את הפירושים לדרגות(דרגה 1 זה הפירוש הכי פחות סובייקטיבי, דרגה 2 זה קצת יותר סובייקטיבי מפירוש בדרגה 1, וכו'). תרגיל זה מהווה למעשה מעיין תרגיל עזר עבור הדיוק בדיבור, מאחר והוא משפר את היכולת שלך לראות מה ממה שאתה אומר/כותב/חושב הוא עובדה ומה לא, זה מאפשר "להשמיד" את השקרים הקטנים שהאדם סיפר לעצמו, דהיינו להפסיק לחשוב לפי הנחות יסוד לא וודאיות ב – 100%.
  1. לנסות להוכיח שההפך הוא הנכון("היפוכים") – מבוא(כדי לראות שהכל אחד צריך לראות איך שתי טענות שנראות סותורות לכאורה למעשה אינן סתורות ולכן "הן אחד") ו יישום סופר מתומצת בכתב(בהרחבה: לנסות לראות שתי טענות הפוכות לכאורה כנכונות משני היבטים שונים) לקחת דעה/אמונה מסוימת שלך, ולנסות לחשוב על היגיון שיוכיח שההפך המוחלט מהאמונה שלך הוא הנכון, מבלי שזה יסתור את הדעה/אמונה הנוכחית שלך, אלא "ירחיב" עליה מהיבט אחר. ברמה הפרקטית: קח דף נייר/מסמך, כתוב את הדעה/אמונה, כתוב כל סיבה אפשרית למה אתה חושב כך, ונסה לחשוב על איך למעשה אחד מהסיבות שאתה חושב כך, למעשה מוכיחה גם את ההיפך ממחשבתך – אם הצלחת, כתוב זאת מתחת לאותה הסיבה. זהו למעשה דומה לשאלת ה "למה" בכך שזה מפקפק באיזושהי תפיסה, אבל זה, בניגוד לשאלת ה "למה", מקרב את האדם לאחדות – בכך שזה מקרב אותו לתפוס שתי דעות הפוכות לכאורה(מצד השכל האנושי) כנכונות באותה המידה בדיוק(כחלק מרכישת השכל ה "על אנושי"). המייסד בד"כ *מדגיש*(מאוד) את התרגיל הזה כתרגיל שמוחק את האחיזה של האדם בהנחות לא ודאיות, למרות שלכאורה כל 5 התרגילים עושים את זה לשיטתו.
  1. ניתוח משמעויות של מילים – מבוא(לראות את הסיבה של כל דבר גם כאשר נראה שאין כזו) ו יישום מלא ו יישום חלקי ביותר ומתומצת בכתב – בהמשך להסתכלות על כל דבר כאל יצירה ספרותית, גם כאן הרעיון הוא לשאול "למה כך ולא אחרת?" על משהו, ולהוציא ממנו מוסר השכל, ולקשר אותו לעצמך, וליצור משמעויות לדברים עליהם שאלת והטלת בהם ספק(סוג של). רק שהפעם, הרעיון הוא לעשות זאת באמצעות שאלות בסגנון שונה: "למה המחבר השתמש דווקא במילה הזו ולא במילה אחרת?" ו "למה המחבר כתב את המילים האלה דווקא בסדר הזה במקום, נגיד, בסדר ההפוך מזה?"(לדוגמה: "מעולם לא שיחקתי בזה" לעומת "לא שיחקתי בזה מעולם"), ואפשר כמובן לקחת את זה לעוד כיוונים עם משפטים ופסקאות ואפילו מאמרים וספרים שלמים. המייסד לעיתים קרובות ממליץ לעשות את זה בהתאם לתרגיל מס' 4 – אם לדעתך יש מילה בטקסט ומילה אחרת שיכלה לדעתך להופיע גם מבלי שהיה הבדל במסר, "עליך" לחפש הבדלים אפשריים בין המסר עם כל אחת מהמילים האלו, ואם אתה רואה הבדלים – נסה עכשיו לחפש מכנים משותפים בין המשמעויות עם כל אחת מהמילים. תרגיל זה מתבצע כמובן עם דף נייר/מסמך, כאשר יש להדגיש את החלקים המנותחים מתחת לטקסט ולנסות לנחש מה היה ההבדל בין שתי התרחישים בשאלה, ולכתוב זאת לידם. אגב, תרגול זה יכול תיאורטית לעזור למתרגל לגרום לאחרים להבין בדיוק את המסרים שהוא רוצה להעביר להם מימין ולשמאל, מאחר והוא הפך למודע יותר למשמעות של כל מילה.
  2. חשיפת "מניפולציות"(לחשוף את השקרים הסמויים שאתה עושה על עצמך גם ע"י חשיפה של שקרים של אחרים והתבוננות על איפה גם אתה משקר כמוהם) – מבוא ו יישום בכתב(קראו את התגובה האחרונה) – קשור מאוד לתרגיל מס' 5 ומשלב אותו עם תרגיל מס' 1, שכן כאן הרעיון הוא לנתח את ה"שקרים" בטענות כלשיהן שמישהו טוען כדי "לרמות" את קהל היעד ולגרום לו לחשוב מחשבות "שקריות". כמובן שהכוונה ב "שקר" כאן היא(בדרך כלל) להכנסת מסר לראש שיוצא מהנחת/הנחות יסוד לא מחויבת/בות. המייסד אגב, בד"כ טוען שמצד השכל האנושי, כל טענה שאיננה נכונה מעצם ההגדרות בה היא משתמשת איננה עובדה. גם הגדרות מעורפלות, מיוחסות על ידי המייסד כמניפולציות(אין לי מושג למה, אגב).

*אני לא בטוח בזה כל כך.

הערות:

  1. כל הנ"ל יכול להתבצע(מבחינת המייסד) גם בעזרת(לא דרך, אלא בעזרת) אנשים אחרים, גם דרך מפגשים כמובן.
  2. המייסד מדגיש כי אפשר לעשות את הדברים האלו גם תוך כדי עבודה ב"עולם המעשי" ולכן אין צורך "להתנתק" מהעולם המעשי ברמה המעשית כדי ליישם את השיטה שלו.
  3. כמובן שהכתוב מה לעשות ברמה הפרקטית הוא פרשנות שלי.

דעתי:

לא משנה..