ביקורת על משחק ויכוחים

אוקי, בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי, בדיוק שיחקתי בעוד משחק חינמי, שהפעם מהווה "סימולציה" (או "משחק רציני") של ויכוחים וניתוח של ויכוחים (בהמשך אסביר את הכוונה).

אז אתחיל מלחפור עליו, ובסוף הפוסט יש קישורים כדי להוריד ולשחק בו:

מה מעניין בזה?

בגדול, מהות המשחק וגם העיצוב שלו. אתחיל מהמהות.

המשחק נועד ל "אימון" חשיבה ביקורתית, או ליתר דיוק, ל 2 "סוגים" של חשיבה ביקורתית:

  • ספקנות מדעית – תפיסת עולם שלהבנתי, שופטת מה סביר יותר ומה פחות (בדברים הניתנים לבדיקה אמפירית) דרך מידת התאמת ביסוסו ל השיטה המדעית (מי שלא הבין, מוזמן להסתכל פשוט על ההגדרה של זה על פי ויקיפדיה העברית). הדגש הוא על בדיקת דברים באמצעות מיקוד על ההגדרה המדויקת שלהם, ועל איזה ראיות/מחקרים/מאמרים הם מבוססים.

 

וכן, כמובן שהוא עושה דרך הקנייה של "ידע" מסוים, אבל אני מעדיף להסתכל עליו כ – לומדה שמלמדת באמצעות תרגול, ולא ידע, כי הידע שמופץ במשחק נראה לי בעייתי ולא הכי אמין (בהמשך אתן דוגמות כדי לנמק את זה).

כמו המשחק הקודם שסקרתי, זה גם משחק מבוסס-טקסט, ותוכנה מסוג Console Application. אין גרפיקה ואין מוזיקה, והוא לא שוקל כלום.

מה יש במשחק?

לביקורת עצמה, אתחיל מהפרטים הפחות חשובים. "סיפור הכיסוי" (ה storyline) של המשחק הוא פשוט: מישהו "חטף" את בני המשפחה שלכם, ואתם רצים להציל אותם מידי החוטף, שלוכד אותכם כשאתם מתקרבים אליו, ושם אתם צריכים לעבור כמה שלבים, שכל אחד מהם כולל "ויכוח" עם מישהו בסיטואציה משונה כלשהי..

אם כן, אני מניח שאפשר לקרוא למשחק "להביס את אלים" או משהו כזה. יש גם התייחסות לסיפור בכמה ממצבי המשחק, אבל לא אתייחס אליה בפוסט הזה. לא מעניין..

לפני שנדבר על המצבים של המשחק, צריך להבהיר משהו מהותי יותר, על איך בנויים השלבים בו:

לכל שלב יש "נושא ויכוח" מוגדר מראש עבור שני הצדדים שרשום בתחילתו, ושני הצדדים חייבים להיצמד אליו לכל אורך הויכוח. הנושא הזה עשוי להיות משהו שניתן לבדיקה אמפירית, ועשוי שלא.

במשחק באופן כללי, יש כמה "מצבים" לכל שלב:

1 – מצב "משחק רגיל" –

פה אתם מתווכחים עם מישהו בסיטואציה משונה כנ"ל, וצריכים לתפוס אותו מעלה טענה או טיעון פסולים (מבלי שהוא ידע לתקן את זה) או מבחינת הלוגיקה של אריסטו, או מבחינת הספקנות המדעית (כנ"ל). זה יכול להיות כשל לוגי, סטייה מאחד מ "חוקי המחשבה" הבסיסיים, התבססות על מחקרים מפוקפקים, וכולי.

על כל הפסד במצב זה, תקבלו נקודות "שליליות", בעוד על כל ניצחון תקבלו נקודות "חיוביות".

אני במיוחד אוהב כאן את ההבדלה בין הדרכים לנצח בויכוח על נושא "פילוסופי", לבין הדרכים לנצח בויכוח על נושא "מדעי" – באמת מראה את ההבדל המהותי בין מה ששני "סוגי" ויכוחים אלו מחפשים מכלתחילה. יחד עם זאת, יש דרכים להפסיד שתמיד ישארו זהים בשניהם – טיעון מבורות, לדוגמה.

ככה זה נראה בתחילת שלב:

NormalGame1

(להראות ניצחון או הפסד יהיה ספוילר, אז רק אציין ששם זה דומה, רק עם השפעה על הנקודות שלכם שרשומה לכם מול העיניים)

2 – מצב "משחק הרדקור" – 

כאשר אתם נכנסים לשלב במצב זה, אתם עוברים על כמה "חלקים" של השלב, כאשר בכל חלק מוצגים לכם כל התגובות (הגרועות) שהוצעו לכם באותו חלק במצב "משחק רגיל" באותו שלב. בנוסף, יש לכם רשימה (שניתן לקרוא בכל עת במצב משחק זה) של כשלים לוגיים ממוספרים.

מה שאתם צריכים לעשות, זה לציין בכל חלק את מספרם של כל הכשלים הלוגיים הרלוונטיים לתשובות שמוצגות לכם בחלק בו אתם נמצאים, בין אם בגלל שאחת או יותר מהתשובות שם כוללת אותם בתוכה, או בגלל שהיא "מצביעה" על הכשל הזה אצל טענת "האויב" באותו חלק.

על כל כשל שתציינו נכון בכל חלק תקבלו נקודות. יש לכל שלב "סף נקודות" שצריך לעבור כדי "לנצח" בשלב במצב זה.

בנוסף, יש אפשרות לחזור חלק/"מסך" אחד אחורה ולבטל את התשובות שהזנתם ב 2 החלקים האחרונים, כדי לתקן טעויות, אם כי אפשר לעשות את זה רק פעם אחת בכל ניסיון לעבור את השלב:

Hardcore5

כמובן שבלי קשר, צריך לנצח באותו השלב במצב "המשחק הרגיל" לפני שתוכלו לגשת אליו במצב הרדקור.

יש גם "הערות" שהמפתח הוסיף לעיתים קרובות בהרבה חלקים בכל שלב, שמהוות בעיקר רמזים עבור השחקן

אני אוהב את הרעיון, חבל שאין באמת איך לקבוע בביטחון מהם באמת התשובות "הנכונות", אפילו כשמדובר בזיהוי כשלים לוגיים ותו לא..

Hardcore1

(הנ"ל הוא החלק שמופיע בכל שלב בכל חלק במצב ההרדקור, חוץ מהתגובות בסוף, שקיימות לפעמים)

ודרך אגב, הכשלים הקיימים בכל השלבים הם תמיד כשלים לא פורמליים, אגב, כולל בשלבים "הפילוסופיים", בהם נושא הויכוח איננו ניתן לבדיקה אמפירית.. חבל לדעתי, כי מאוד מתאים "ללמד" כשלים פורמליים דרך השלבים "הפילוסופיים".

3 – מצב הפרשנויות

כאשר אתם נכנסים לשלב במצב זה, בתכל'ס, זה לא משחק – אתם פשוט מקבלים טקסטים לקרוא. אבל הוא חשוב וכדאי שאתייחס עליו.

בדיוק כמו במצב "משחק ההרדקור", גם כאן אתם עוברים על כמה חלקים מרכזיים בשלב אליו נכנסתם, רק שכאן במקום "להסביר" את כל הכשלים הקיימים בשלב, כנ"ל, אתם פשוט מקבלים טקסט לקריאה, שמצטט כל תשובה שהוצעה לכם באותו שלב במצב "המשחק הרגיל", ומסביר אותה לעומק – מהי הרלוונטיות שלה לנושא הויכוח, לטענות/טיעונים של "האויב", מה היא מנסה לעשות, מה היא עושה טוב ולא טוב וכולי.

בשלב זה יש גם התשובות למצב "משחק ההרדקור" – בכל פרשנות שנכתבת לכל תשובה, אם אותה תשובה רלוונטית למצב "משחק ההרדקור", רשום בסופה את מספרי הכשלים הלוגיים הקיימים בה. יש גם רשימה של "מהלכים" אפשריים בויכוח (שאינם כשלים) שמצב זה משתמש גם בהם כדי להסביר את התגובות שמופיעות בכל חלק בשלב.

וכדי "לפתוח" כל שלב במצב זה, צריך לנצח באותו שלב גם במצב "משחק רגיל", וגם ב "משחק הרדקור", ואז אפשר (ידנית) לפתוח אותו:

Interaptions1

זה בדיוק מה שמעולם לא מצאתי בשום מקום אחר – העמקה ב "כיוונים" אפשריים שונים שבהם ויכוח על נושא מוגדר מראש יכול לזרום. ככה אפשר להבין ולראות את ה "flow" כאן, את מה שמתרחש "מאחורי הקלעים".

יש גם שימוש רב ב "הערות שוליים" בטקסטים במצב זה – בעיקר לביסוס כל מיני הצהרות שרשומות שם, ממש כמו בויקיפדיה.

רק חבל קצת שהמקורות שמופיעים שם הם לעיתים קרובות ערכים מויקיפדיה, אנציקלופדיה חופשית שכל אחד יכול לערוך..

ולגבי שאר עיצוב המשחק "שמסביב" לזה..

שאר האפשרויות שמופיעות בתפריט הראשי של המשחק כוללות – "ספר עזר" (manual), שגם הוא מהווה טקסט מפוצל לחלקים ומסביר את העיצוב של המשחק (כמו הפוסט הזה) ואת הבסיס לחשיבה ביקורתית, שמירה (פשוט לשמור וזהו), צפייה במצב של השחקן (מיד אתייחס לזה), ואיפוס הסטטוס של השחקן (גם לזה מייד אתייחס).

עכשיו, רק כדי שהעיצוב של המשחק יהיה ברור, הנקודות שהזכרתי קודם כמה פעמים שיש לשחקן, מפוצלות לכמה קטגוריות (4 ליתר דיוק), ובכל אחת יש נקודות "חיוביות" ו "שליליות".

הקטגוריות עצמם הם קבוצות של כשלים לוגיים (כן, אפשר לחלק אותם בעוד דרכים חוץ מפורמלי ולא פורמליי), וכל קטגוריה מייצגת קבוצה אחרת. אם הייתם רוצים עכשיו חומר להעמקה בעניין, הייתי ממליץ להתחיל מקבוצת הכשלים "רד הרינג".

בנוסף לכל זה, לשחקן יש 2 "דירוגים כוללים" במשחק (אחד למצב המשחק הרגיל, ואחד אחר להרדקור), שמחושבים על סמך הנקודות החיוביות השליליות שהשחקן כבר צבר בכל קטגוריה בכל "מצב משחק".

עכשיו, אסביר קודם כל איך השלבים עובדים בקשר לזה, אחרי זה נחזור לאפשרויות בתפריט הראשי.

לגבי מצב המשחק "הרגיל": כאמור, אתם מקבלים נקודות חיוביות ושליליות במצב זה, תלוי אם ניצחתם או הפסדתם, באיזה נקודה בויכוח זה קרה, ולמה. אבל, אין לזה משמעות – מהרגע שאתם מנצחים בשלב, עשויים לקפוץ טיפים למשחק ושלבי בונוס (המהווים טריוויה על נושאים הקשורים לנושא השלב בו בדיוק ניצחתם), אבל מצב הנקודות שלכם במצב זה לא משפיע על שום דבר אחר. אני חושב שהעיקר התועלת של הנקודות האלה היא באיך שהם מסייעות לתת פידבק לשחקן – מה טוב ומה לא טוב בתשובות שהוא בוחר.

אגב, שלבי בונוס נראים פשוטים. דוגמה:

NormalBonus1

לגבי מצב המשחק "ההרדקור": פה, אתם מקבלים נקודות חיוביות על כל תשובה נכונה שאתם מכניסים בכל חלק, ונקודות שליליות על כל תשובה לא נכונה (או תשובה שפספסתם). ככה שכאשר אתם עוברים על שלב במצב זה, מצטברים לכם נקודות חיוביות ושליליות על סמך התשובות שלכם, ועל סמך נקודות מצטבר דירוג. הדירוג הזה קובע אם תעברו את השלב כשתסיימו לעבור עליו או לא:

Hardcore2

  • אחרי שאתם מנצחים בשלב במצב זה, אם עוד לא החלטתם "לפתוח" את אותו השלב במצב הפרשנויות, אתם יכולים לאפס את הנקודות שהשגתם בשלב זה כשניצחתם בו, כדי שתוכלו לעבור אותו שוב עם יותר נקודות:

Hardcore3

  • בשלבים מתקדמים במצב משחק זה, יש דרישות לזמינתן גם מבחינת הנקודות – ככה שאם ניצחתם באותם שלבים במצב הרגיל, אם לא צברתם מספיק נקודות, לא תוכלו לגשת אליהם:

hardcore4

  • גם במצב זה עשויים לקפוץ טיפים למשחק שכתב המפתח במידה כאשר אתם מנצחים בשלב בו.

עכשיו, בחזרה לתפריט הראשי, יש שלוש אפשרויות שם שרלוונטיות לזה:

"view high score" – כאן אתם רואים את כל הנקודות החיוביות והשליליות שצברתם בכל קטגוריה בכל מצב משחק, ואת הדירוגים הנוכחיים שלכם בכל מצב המבוססים על נקודות אלה. זה הכל..

"reset" – אפשרות זו מאפסת את כל ההתקדמות שלכם במשחק, שזה אומר, הכל – כל הנקודות החיוביות והשליליות שצברתם בכל שלב, בכל קטגוריה, ובכל מצב משחק. זה כמובן אומר שכל השלבים שכבר ניצחתם בהם שוב יסומנו כאילו לא ניגשתם אליהם בכלל. ככלל, הסיכוי שתאלצו לעשות זאת אפסי, אבל אם אתם מעוניינים..

"save" – ברור מה זה, אבל אדגיש שהשמירה שזה עושה היא מוחלטת – כל הנקודות בכל הקטגוריות בכל המצבים, כל הדירוגים, כל השלבים הפתוחים והסגורים בכל מצב, וכו'.

לגבי התוכן עצמו שיש במשחק:

עכשיו שכסיימתי לחפור על עיצוב המשחק, שעליו לא היה לי הרבה מה להגיד, אחפור על התוכן שלעצמו.. נתחיל מהתוכן שבשלבים.

השלבים מחולקים ל 4 דרגות קושי (אולי בקרוב יצא DLC למשחק עם עוד שלבים בכל אותם רמות קושי). זה גדול:

שלב 1 – "אלוהים" – לא, השלב הזה לא קשור בשום צורה, לא לתאיזם ולא לאתאיזם. במקום זה, הוא מבוסס על שאלה הזויה במיוחד:

"האם יש הבדל בין יש אלוהים לבין אין אלוהים"?

התשובה ברורה מאליו, כמובן, אבל החוכמה היא לדעת איך להפריך את הדעה ההפוכה לזו המובנת מאליה על פי עקרונות החשיבה הביקורתית עליהם המשחק מבוסס. פשוט, לא תורם כלום לכל הויכוח העתיק הזה על האל, אבל אחלה בתור התחלה. לא ארחיב למניעת ספוילרים,

אבל כן אציין ששלב זה, אולי אפילו יותר טוב מכל שלב אחר, ממחיש את השיטה הסוקרטית ואיך היא עובדת. שואלים שאלה, ומנהלים שיחה שנצמדת לשאלה, עד שמוצאים "סתירה פנימית" שמפריכה את אחד הצדדים. קלאסי ופשוט.

עם זאת, בשלבים אחרים זה לא ככה, בין היתר משום ששלב לא חייב להיגמר ברגע שהשחקן תופס את ה "אויב" ויכוח על טעות – הוא נגמר כאשר האויב נכנע. לכן הם עשויים בחלקם להיראות כמו דיאלוגים סוקרטיים, אבל לא ב 100%.

שלב 2 – "אינטלגנציה" – מה זה אינטגלציה ואיך ניתן למדוד אותה לדעתכם? IQ, נכון? או אולי זה לא כל כך פשוט..

אני ממש מתקשה עד היום להבין מה זה אומר בכלל, נראה לי כאילו כל אחד מגדיר את המושג הזה איך שמתחשק לו (בדומה למושג "אלוהים", אגב – כנראה יש סיבה טובה למה יש את שני השלבים האלה "בסמוך"..).

בכל אופן, בשלב הזה אתם בעיקר מערערים את הקשר בין מבחן ה IQ לאינטגלנציה. כאן עקרונות הספקנות המדעית חשובים ורלוונטיים.

אגב, כדאי להדגיש שבהחלט ניתן להוכיח קשר (ולמעשה, לפי ויקיפדיה, כבר הוכח), או לפחות קורלציה גבוהה, בין אינטלגנציה למנת משכל המבוססת על מבחן ה IQ.

אבל אפשר גם, בנסיבות אחרות (והמבין יבין), לערער את הקשר הזה ואת הקורלציה הגבוהה הזאת. זה מה שאתם עושים בשלב הזה במשחק.

שלב 3 – "בעיית גוף-נפש" – סוגיה פילוסופית קלאסית אולי כמו סוגיית הבחירה החופשית.

בשלב, האויב נגדו אתם מתווכחים מהווה "מטראליסט" כלשהו, בעוד אתם צריכים להפריך אותו ואז לייצג "אידיאליסט" כלשהו ולהוכיח עמדה אידיאליסטית כלשהי..

כמובן שבמציאות, למטראיאליסטים יש הרבה טענות, וגם לאידיאליסטים, וגם לעמדות האחרות בנוגע לבעיית גוף-נפש. אתם מפריכים פה רק "מקרה אחד" של מטראליזם.

שלב 4 – "NLP" (בעברית: "ניתוב לשוני פיזיולוגי") – אני מאוד, מאוד אוהב את השלב הזה משום שהוא מזכיר לי, במידה רבה מאוד, שדיברתי על כל מיני היבטים של חשיבה ביקורתית שקשורים לכל מיני "מוצרים" שיעילותם לא מוכחת (ראו לדוגמה בפוסט הזה).

במילים אחרות, עצם קיומו של השלב הזה, בשילוב עם העובדה ש NLP זו שיטה שמוכרים דרכה כל מיני טיפולים תמורת כסף, ממחיש את הקשר והשימושיות של חשיבה ביקורתית במובן הכלכלי, באופן "אינטרקטיבי". קצת יותר שימושי מסתם להתווכח "באוויר".

בכל אופן, על השלב עצמו אין לי ממש מה להרחיב, אבל אעיר שכמובן גם כאן, הויכוח הוא רק נגד "מקרה אחד" של אדם אחד שתומך ב NLP, ולא מתיימר לייצג את כל התומכים בתחום זה.

זה גם השלב היחידי שבו העקרונות של "הספקנות המדעית" דומיננטיים במיוחד, בגלל שיש בשלב זה המון תגובות אפשריות שכוללות רפרנסים למחקרים ומאמרים אקדמיים (אמיתיים). פה מתחילים להיכנס כל הדברים שבודקים בדברים האלו – תקפות חיצונית ופנימית, פרטים לגבי מחקרים כמו קבוצת ביקורת, וכולי..

שלב 5 – "קורלציה" (מתאם) – אוקי, זה כנראה השלב היחידי במשחק שרלוונטי ל ספקנות פילוסופית, שכן נושא הויכוח, הוא האם יש קורלציה לכל דבר (כלומר, האם כאשר כל דבר משתנה, בהכרח משהו אחר משתנה יחד איתו), בעצם שואל האם בכלל קיימת היכולת לדעת איזשהי "קורלציה" למשהו, בעוד ספקנות פילוסופית היא על עצם היכולת לדעת משהו בכללי.

הוא מבוסס כנראה על חלק בפילוסופיה של פילוסוף מסוים, אבל לא אציין ואפרט עליו, שוב, כי זה יהיה ספוילר.

מה שכן, אחד התגובות האפשריות בשלב זה מזכירות לי מאוד את הפוסט הזה – הטענה שאם מישהו לא מסכים איתך, זה כי הוא "אטום מחשבתית". אז אם כשתנסו לזהות את הכשלים בתגובה זו במצב ההרדקור של שלב זה, יתכן והפוסט שקישרתי אליו לפני 2 שורות יעזור 🙂

בהערת אגב – חבל לי שאין התייחסות במשחק להטיות קוגניטיביות, כי זה מאוד רלוונטי לספקנות מדעית. הטיות חשובות לזיהוי גם כשמתווכחים על מחקרים (לזיהוי "הטיה" במדגם של המחקר, לדוגמה), וגם עבור הספקן עצמו, כדי שידע לזהות מתי הוא נופל בהן ואיך הן משפיעות על גיבוש דעותיו.

מבחינת ספר העזר – מעבר להסברים על העיצוב של המשחק, הוא מסביר גם:

  • מה הם בכלל טיעון וטענה
  • מהם טיעונים אינדוקטיביים ודדוקטיביים וההבדלים ביניהם
  • סוגים שונים של בעיות בהגדרות – ערפולדו משמעות..
  • מה זה טיעון תקף, בין אם בפילוסופיה, או, טיעון "תקף חיצונית" ו/או "תקף פנימית" במדע..
  • טיעון הרגרסיה, כלומר.. ההסבר ללמה אסור במשחק לשאול 'למה' כל הזמן וזהו.
  • דוגמות להתעלמויות שיכולות "לקרות" בעת ויכוחים, עם דוגמות לכאלו בעלות כשלים מקבוצת הכשלים "רד הרינג".
  • בהערת אגב – יש גם ציון מונח בשם "כשל רטורי", שזה כל כשל שנמצא בטענה/טיעון שנטענים מפאת שימוש בטכניקה רטורית כלשהי (כמו פאתוס או לוגוס). נשמע לי כאילו המפתח המציא את זה..

הצצה לאיך זה נראה:

Manual1

ׁ(הנ"ל הוא ה "מסך"/הדף השני של ספר העזר)

ולגבי הטיפים – הטיפים, באופן כללי, על אף שלפעמים מנוסחים באופן מגוחך (ציטוט מאחד מהם: "what is super-special-awesome about.."), מספקים למעשה שילובים של טיפים והעשרות (בניגוד למשחק ההשקעות, פה אין הפרדה ביניהם), שלפעמים מדברים על החומר שהמשחק לא שילב (יש טיפ עם דוגמה לטיעון עם כשל פורמלי, לדוגמה), ולפעמים מעמיקים בחומר שקיים כבר במשחק ומוצג בספר העזר שלו (לדוגמה, יש טיפ עם העמקה בסוגים מסוימים של כשל לוגי מסוים שצוין בספר העזר, ללא ספוילרים), וטיפ אחר שמעמיק במשהו מרתק שקשור לשלב ה NLP (על איך "להתווכח" על יעילות שיטות ודיאלקטיקות מסוג זה).

לסיכום..

אחלה תוכנה לקצת תרגול מעשי של חשיבה ביקורתית בהקשרים של פילוסופיה ומדע, על אף שכנראה רבים יוכלו למצוא ניסוחים גרועים/חלקים מפוקפקים וכולי –

בכל מקרה "רמת המציאותיות" של המשחק מוגבלת ביותר, כיוון שהשחקן לא יכול לנסח טיעונים ודעות משלו, שזה לא למה לא היתי רואה אותו כמשחק סימולציה.

אפשרויות הורדה והפעלה:

  • לחצו כאן כדי להוריד את הגרסה של המשחק שמחייבת התקנה על המחשב האישי בטרם הפעלתה.
  • לחצו כאן כדי להוריד את הגרסה של המשחק ש (כמעט) זהה לגרסה מהסעיף מהקודם, רק שאיננה מחייבת התקנה להפעלתה.
  • לחצו כאן כדי לגשת לדף "הרשמי" של המשחק, שם הוא עשוי להתעדכן.

לאחר ההורדה, צריך פשוט לפתוח את הקובץ (הדחוס) שהורדתם, לחלץ את התיקייה של המשחק לאיפה שבא לכם, וכל שאר ההוראות הבסיסיות (כולל הליך ההתקנה) כתוב במסמך שבתיקייה בשם "README BEFORE PLAYING".

אז מה אתם חושבים על המשחק הזה? אשמח לשמוע בתגובות.

איך להיות מאושר: "תהיה אמיתי עם עצמך"(אליעד כהן)

איך להיות מאושר: "תהיה אמיתי עם עצמך"(אליעד כהן)

eliad

שיטה 1

מבין כל השיטות ששמעתי עליהם והתעניינתי בהם, זו השיטה לכאורה הכי מסובכת. עם זאת, הצלחתי בכל זאת לסכם אותה "בקצרה"(החלק בו אני מציג את השיטה הוא רק 1,850 מילים!!!). מדובר בשיטה של אדם בשם אליעד כהן. במקצועו הוא מוגדר כקואוצ'(מאחר והוא טוען שהוא מתחייב להצלחה בכל תחום וגם כי החוק מתיר לכולם לקרוא לעצמם כך – ככלל שמעתי הרבה תלונות על כל הקואוצ'רים שאין עליהם שום פיקוח וצורך בהסמכה פורמלית – הנה ניתוח על אחד מהם), אבל לפי אופי ה"סדנאות" שלו והתורה שלו, המזכירה במידה מסוימת את תורתה של ביירון קייטי, לדעתי נכון יותר לחשוב עליו כגורו(מורה רוחני). השיטה היא בעצם "אוסף" של תורות פילוסופיות שמהוות הקדמה לתורה שהיא "מעבר" לפילוסופיה, מכיוון שהיא נתפסת ומובנת רק בשכל "העל האנושי"(וכל זה יוסבר בהמשך). זה למה הוא כנראה לא חושב שהתורה שלו היא פילוסופיה.  לחצו כאן לקבוצה(המרכזית) שלו בפייסבוק(יש לו עוד שתי קבוצות "מתות").

לפני שאתחיל,

אשתף את המעט שאני יודע על המוצרים שאליעד מציע(מבלי לחשוף את מה שהוא שומר עליו בסודיות):

אם תסתכלו בסרטונים של המייסד מתחילתם(2010) עד היום, תראו כיצד הם מתנהלות ברמה הבסיסית: הוא יושב עם חבורה של אנשים ובכל פעם אחד מהם שואל שאלה, אליעד עונה והם מתחילים לשוחח, כאשר שאר האנשים בחדר לפעמים משתתפים בשיחה. שימו לב אבל, שאיו שום פרטים, לא באתר שלו ולא בקבוצות בפייסבוק, על איפה ומתי הפגישות האלו מתנהלות(פעם הוא דווקא כן חשף מידע, ראו כאן לדוגמה) הדרך היחידה לקבל עליהם מידע זה להתקשר אליו ולבקש ממנו את המידע(ולקוות שהוא יסכים).  הוא מנהל גם פגישות אישיות(אחד על אחד) בשעות וימים שמתואמים מראש עם האדם השני, וחלק מהם מצולמים(אם האדם השני מסכים לכך), ראו לדוגמה בסרטון הזה. הוא מדבר על פגישות אישיות וקבוצתיות באופן קצת גלוי כאן.

יש לו גם ספרים שהוא מוכר(כל המאמרים בספרים שלו נמצאים גם באתר שלו LOL), שעולים כמו ספר ממוצע, והוא מציע גם "חברות" באתרו בתשלום(100 ש"ח לחודש!), ששימושיות בעיקר כדי לראות את ההרצאות המלאות ולקרוא את המאמרים המלאים באתרו(אל דאגה – דאגתי שכל הקישורים שהשארתי לאתרו בפוסט הזה יהיו לתוכן שגם החלק החינמי בו כולל כל מה שצריך). כמובן שהוא דאג לעשות סרטון על כך שכסף מזיק לנפש. וגם עשה סרטון על כמה זה חשוב לבוא למפגשים ולשלם לו הון תועפות ולא להסתפק בתוכן הזול(ספרים וחברות באתר).

כמובן שהוא לא נשען על שום הסמכה פורמלית(""החיים סובבו את הדברים בצורה שכזו.." "מי בכלל צריך הסמכה, כי מי הסמיך את ההסמכות הפורמליות.."). לדעתי, יש טעם לבדוק אם העסק שלו מוכר על ידי הרשויות, והאם הוא טורח לדווח על ההכנסה "המגוונת" שלו, כפי שצריך לעשות על פי חוק.

למרות זאת, אנא נסו לקרוא את ההמשך ללא דעה קדומה שלילית לגביו. הוא אמר הרבה דברים שנשמעים מעניינים ביותר לדעתי, ואני אף היום מוצא(פה ושם) דברי טעם אצלו. הוא גורו נדיר ביותר(בלשון המועטה) בצורת מחשבתו, חבל שלא להנות מזה.

בכל אופן, לגבי השיטה שלו…

אקסיומות בסיסיות:  כל דבר מוגדר לא בהכרח נכון מאחר והוא מוגדר.  זה שדברים שונים מצד ההגדרה לא אומר שמשמעותם לא יכולה להיתפס כזהה ב "שכל על אנושי". תפיסת הנפרדות של האדם(המעורבבת במידה מסוימת עם אחדות) מראה על חוסר הבנת המציאות, והיא הסיבה היחידה למה האדם איננו מאושר. כל האקסיומות הקודמות נכונות רק בשכל האנושי ה "רגיל". אושר מוגדר בשיטה זו(ברמה הבסיסית ביותר) כמצב בו אין לאדם המאושר בתוך תוכו שום בעיות, שום תפיסת טוב/רע, שום פחד וכו', למרות שבחיי היום-יום הוא נראה לא מאושר כמו כולם(כי כלפי חוץ יש לו את כל הנ"ל). אין לו שום דעה מוגדרת והוא בוחר מה לחשוב באופן מודע ב – 100% ומשקר את עצמו *ביודעין כדי שיוכל לחוות טוב ורע כמו כולם(לטענת המייסד כולם משקרים את עצמם – ועל כך בהמשך), רק עם מודעות מלאה להרגשותיו ומחשבותיו וכיו"ב. מאחר והאמת נתפסת אצל המייסד כצורת חשיבה, הוא סבור שעל כל אדם לברר את האמת בעצמו – והוא לא יכול לעשות מיקור חוץ בשביל זה.

*תפיסת הנפרדות של האדם = התפיסה שרואה את הישויות במציאות כנפרדות זו מזו, מבלי לראות מכנה משותף אחד לכל אלה(ומתחילה, לטענת המייסד, בתפיסת "האני" – דיונים על ישות "האני" הם מאוד נפוצים בפילוסופיה ובתורות רוחניות אחרות, אגב).

צורת החשיבה שהובילה לשיטה: כל שינוי אפשרי ב"עולם המעשי" איננו רלוונטי לאושר. האדם ימשיך לסבול לנצח אלא אם ישנה את צורת החשיבה הפנימית שלו, ולא את הסטטוס שלו ב"עולם המעשי"  (הרחבה נוספת על כך יש כאן). כל עוד שכלו של האדם תופס את האדם כישות בתוך מציאות עם ישויות נוספות ושונות ממנה – האדם לעולם יסבול(לכן הדרך היחידה של האדם להיות מאושר היא להתבונן על המציאות ולנסות להבין כמה שיותר טוב, וככל שיצליח להבין אותה יותר כך הוא יתפוס את כל שאר הישויות במציאות כ "פחות שונות" ממנו. כאשר יעשה זאת "עד הסוף"**, הוא יראה ש"הכל אחד", בדגש על כך שהישות העצמית שלו "מאוחדת" עם כל שאר הישויות במציאות.

את השינוי הפנימי צריך לבצע דרך צורות חיצוניות המהוות בסיס להתבוננות פנימית(ראו תרגיל מס' 2 למטה), ולכן גם מי שיתבונן רק על איך הוא יכול להשיג איזושהי מטרה ב"עולם המעשי" – גם כן יגיע לאושר המדובר, בתנאי שילך אחריה "עד הסוף" – בלי קשר לאם ישיג את המטרה או לא, מאחר וההליכה" הזו תהיה כרוכה בהבנת כל מה שיכול לעזור לאותו אדם להשיג את המטרה הזו – שזה, לטענת המייסד(כפי הבנתי), הכל.

עכשיו, בחלק גדול מהסרטונים שלו השואל שואל אותה שאלה על חיי היום-יום ואליעד "זורם" איתו ולא ממש "דוחף" לו מסרים פילוסופיים רוחניים ערטילאיים למיניהם ועצות ליישום ישיר של תרגילי החשיבה המרכזיים של השיטה שלו(שיוצגו בהמשך). זה מה שאליעד מכנה "הלבשת השכל של האחדות בנפרדות" – כלומר, הוא טוען ש"החכם האמיתי"(מי שהבין את כל המציאות וכו') יודע לתת עצות גם למי שלא אכפת לו(לכאורה) מהבנת המציאות – על ידי זה שהוא מראה "קמצוץ" מהשכל שלו על זה שמתייעץ איתו – לדוגמה כאן, הוא אומר לאישה שיש לה ילד עצלן בן 30 שלא עושה כלום עם עצמו(במונחים של החברה הנורמטיבית: לא עובד, לא לומד במוסד כלשיהו, גם עם ההורים וכו'). אליעד מסביר לה שהוא בדיוק כמוה(לא חושב ששווה לו להתאמץ כדי לשנות מצבו – אותה הסיבה למה היא לא זורקת אותו מהבית) – וכך הוא בעצם מלביש חלק מהשכל שלו, שהוא חלק ה – "ה"אני" שלי לא נפרד משאר הישויות במציאות" – על ידי זה שהוא גורם לאישה להזדהות עם בנה, ובכך גורם לה לחוות שהיא יותר דומה לו ולכל שאר האנשים, ובכך לחוות שהיא פחות שונה מהם ויותר "אחד" איתם. כך הוא עושה גם עם נושאים כמו חרדה, אהבה עצמית וכו' – "מלביש" את שכלו על סוגיות כאלו. חלק גדול ממאמריו הם למעשה על סוגיות יומיומיות כאשר תמצית כל מאמר כזה היא – "הפתרון האולטימטיבי לבעיה הזו הוא להבין את המציאות ע"י.. (מציע את אחד מתרגילי החשיבה שלו, שכנ"ל יוצגו בהמשך)".

ברגע שכל כוח הרצון של האדם ממוקד על רצון אחד ויחידי – באותו רגע הוא יהפוך למאושר, ושום אירוע ב "עולם המעשי" לא יוכל לגרום לו לסבול נגד רצונו, והוא יוכל לחוות את "אחדות ההפכים"(לחצו כאן לתמצית על אחדות ההפכים – בעיני המייסד "שורש" אחדות ההפכים שניתן להגדיר הוא האחדות בין "היש" לבין "האין"), לפעול כמו אדם רגיל בעולם המעשי כך שכלפי חוץ הוא יראה אומלל כמו כולם שמנסה לפתור בעיות שלו, מאחר ואין אמת מוחלטת בעולם המעשי.

מבפנים הוא בכל מקרה יחווה את המציאות באושר מוחלט והוא יוכל להנות מכל מצב באשר הוא גם בעולם המעשי. הסיבה היחידה שאנשים לא מבינים את המציאות, זה בגלל שאנשים מתרגלים לאורך זמן לשקר את עצמם בדברים קטנים ולא להגיד לעצמם את האמת לאמיתה(וזה עצמו נובע מכך שהם "חולים במחלת האמונה(אומרים על פירוש שהוא עובדה)) וכך הם "משתילים" לעצמם במוח הנחות יסוד שאינם וודאיות ב- 100% וחושבים על פיהם, ואז הם מתחילים לראות "בעיות" שקיימות רק אצלן בראש עקב הנחות היסוד הנ"ל, לחוות שהם יותר ויותר נפרדים, לפזר את כוח הרצון שלהם וכו'.

בנוסף המייסד בד"כ טוען כי ככל שתיישמו את עצותיו יותר, כך יכולתכם לראות את ההתבטאות של "תהליכים פנימיים"*** שמתרחשים גם "בתוככם" וגם אצל ישויות חיצוניות לכם תשתפר, מה שמסביר לכאורה כיצד הוא יכול לדעתו לייעץ לאחרים כאחד ש "יישם" את השיטה שלו "עד הסוף", בנוסף לדעתו שרק שמי שהגיע לאושר ראוי ללמד על אושר.

**ב "עד הסוף" הכוונה עד למקסימום האפשרי שהאדם מסוגל אליו(שזה, לטענת מייסד השיטה, הרבה יותר ממה שכל בן אדם לא מאושר חושב)

***ב "תהליכים פנימיים" הכוונה לאותם תהליכים מופשטים שלטענת המייסד תזהו כאשר תיישמו את התרגילים של השיטה שלו, שמיד יוצגו עם 2 קישורים לכל אחת מהם בהם: 1. תוכן כמבוא לתרגיל 2. תוכן המראה לכאורה כיצד ליישם את התרגיל פרקטית.

השיטה:

יישם כל אחד מתרגילי החשיבה וההיגיון הבאים(הוספתי ביטויים נוספים שהמייסד מייחס לכל תרגיל) כמה שיותר "עד שתגיע לסוף"(למעשה לשיטתו של המייסד, מספיק שתיישם אחד מהם עד קצה גבל היכולת):

  1. דיוק בדיבור – מבוא(האדם משקר את עצמו) ו יישום  – כל משפט שחשבת/כתבת/אמרת – נתח אותו כמשפט כך: "פרק" את המסרים של המשפט, גם הגלויים וגם הסמויים, כך שהמשפט יתפזר לכמה משפטים שכל אחד מהם כולל רק מסר אחד, ותחשוב על כל מסר לפי השאלות המנחות הבאות: האם הוא נכון מצד הגדרתו או רק מביע דעה(תרגיל 3)? האם הוא מוגדר היטב או מעורפל? האם המסר מצויר כך שיהיה ברור האם הוא דעה או עובדה?

ברמה הפרקטית הכוונה לשבת עם דף נייר/מסמך טקסט במחשב, לרשום משפט כנ"ל, לרשום כמה משפטים בעקבותיו כנ"ל ולכתוב את השאלות הנ"ל עם תשובות לפי דעת הכותב.

  1. הסתכלות על כל דבר כיצירה ספרותית("השכל שבדבר") – מבוא(לראות את הסיבה הראשונה של המציאות ולחוות אחדות עם כל שאר הישויות "דרכה") ו יישום ו יישום מתומצת בכתב – קח כל אירוע/תופעה/סיפור, לא משנה כמה זה סתמי לכאורה, חשוב על זה כמשל ושאל את עצמך: "למה זה ככה ולא אחרת?". חקור את ה"משל" עד שתגיע לסיבה(שלא בהכרח נכונה – אבל זה לא משנה) ולאחר מכן נסה, בעזרת הסיבה שמצאת, לחשוב: מה מוסר ההשכל מה "משל" שחקרתי? מה ניתן ללמוד מזה באופן כללי? לאחר שתמצא מוסר השכל, נסה לחשוב איך הוא רלוונטי לגביך – הוא יכול לעזור לך בחיים כדי להשיג את מטרותיך האישיות. תרגיל זה נועד גם כדי שתתמיד לשאול ולהרגיל את המוח שלך לבדוק כל דבר וליצור משמעויות לכל דבר(שכן אתה מרגיל את עצמך לזכור שהוא יכל היה להיות אחרת). כן, לכאורה שיטה זו סותרת את עצמה(מוסרי ההשכל וקישורם מוביל ליותר "אחדות", בעוד שיצירת משמעויות לכל דבר מובילה ליותר "נפרדות"). המייסד בד"כ טוען כי דבריו בכוונה מלאים בסתירות כל הזמן כאשר מנתחים בשכל "אנושי" ושבשכל "על אנושי" אין סתירות בדבריו כלל(כן, זה מה שהוא מגיב לכל מי שמראה לו סתירה בדבריו). אגב, המייסד ממליץ בחום(ממה שהתרשמתי) שהדבר אותו "תחקור" בהתחלה יהיה אתה עצמך, שכן אז יהיה לך קל יותר להפיק מוסר השכל שיעזור לך באופן אישי.

ברמה הפרקטית, שב מול מסמך/דף נייר, כתוב את האירוע/תופעה/סיפור, ונסה לחשוב על סיבת העניין, לא משנה עם איזה "כלי חקירה" – העיקר שתפעיל את המוח – וכתוב אותה מתחתיו. כנ"ל לגבי מוסר ההשכל.

  1. הבחנה בין עובדות לפירושים("מחוייב ואפשרי") – מבוא(האדם משקר את עצמו שהוא בטוח במה שהוא לא בטוח בו) ו יישום מתומצת בכתב – פשוטו כמשמעו, שוב מול מסמך/דף נייר, כתוב דבר כלשהו, לא משנה בכלל מה(כי בכל דבר יש מסרים המביאים טענות), וכתוב מתחת אליו מהם העובדות האובייקטיביות המצוינות במשפט ומהם הפירושים הסובייקטיביים המצוינים במשפט. חלק את הפירושים לדרגות(דרגה 1 זה הפירוש הכי פחות סובייקטיבי, דרגה 2 זה קצת יותר סובייקטיבי מפירוש בדרגה 1, וכו'). תרגיל זה מהווה למעשה מעיין תרגיל עזר עבור הדיוק בדיבור, מאחר והוא משפר את היכולת שלך לראות מה ממה שאתה אומר/כותב/חושב הוא עובדה ומה לא, זה מאפשר "להשמיד" את השקרים הקטנים שהאדם סיפר לעצמו, דהיינו להפסיק לחשוב לפי הנחות יסוד לא וודאיות ב – 100%.
  1. לנסות להוכיח שההפך הוא הנכון("היפוכים") – מבוא(כדי לראות שהכל אחד צריך לראות איך שתי טענות שנראות סותורות לכאורה למעשה אינן סתורות ולכן "הן אחד") ו יישום סופר מתומצת בכתב(בהרחבה: לנסות לראות שתי טענות הפוכות לכאורה כנכונות משני היבטים שונים) לקחת דעה/אמונה מסוימת שלך, ולנסות לחשוב על היגיון שיוכיח שההפך המוחלט מהאמונה שלך הוא הנכון, מבלי שזה יסתור את הדעה/אמונה הנוכחית שלך, אלא "ירחיב" עליה מהיבט אחר. ברמה הפרקטית: קח דף נייר/מסמך, כתוב את הדעה/אמונה, כתוב כל סיבה אפשרית למה אתה חושב כך, ונסה לחשוב על איך למעשה אחד מהסיבות שאתה חושב כך, למעשה מוכיחה גם את ההיפך ממחשבתך – אם הצלחת, כתוב זאת מתחת לאותה הסיבה. זהו למעשה דומה לשאלת ה "למה" בכך שזה מפקפק באיזושהי תפיסה, אבל זה, בניגוד לשאלת ה "למה", מקרב את האדם לאחדות – בכך שזה מקרב אותו לתפוס שתי דעות הפוכות לכאורה(מצד השכל האנושי) כנכונות באותה המידה בדיוק(כחלק מרכישת השכל ה "על אנושי"). המייסד בד"כ *מדגיש*(מאוד) את התרגיל הזה כתרגיל שמוחק את האחיזה של האדם בהנחות לא ודאיות, למרות שלכאורה כל 5 התרגילים עושים את זה לשיטתו.
  1. ניתוח משמעויות של מילים – מבוא(לראות את הסיבה של כל דבר גם כאשר נראה שאין כזו) ו יישום מלא ו יישום חלקי ביותר ומתומצת בכתב – בהמשך להסתכלות על כל דבר כאל יצירה ספרותית, גם כאן הרעיון הוא לשאול "למה כך ולא אחרת?" על משהו, ולהוציא ממנו מוסר השכל, ולקשר אותו לעצמך, וליצור משמעויות לדברים עליהם שאלת והטלת בהם ספק(סוג של). רק שהפעם, הרעיון הוא לעשות זאת באמצעות שאלות בסגנון שונה: "למה המחבר השתמש דווקא במילה הזו ולא במילה אחרת?" ו "למה המחבר כתב את המילים האלה דווקא בסדר הזה במקום, נגיד, בסדר ההפוך מזה?"(לדוגמה: "מעולם לא שיחקתי בזה" לעומת "לא שיחקתי בזה מעולם"), ואפשר כמובן לקחת את זה לעוד כיוונים עם משפטים ופסקאות ואפילו מאמרים וספרים שלמים. המייסד לעיתים קרובות ממליץ לעשות את זה בהתאם לתרגיל מס' 4 – אם לדעתך יש מילה בטקסט ומילה אחרת שיכלה לדעתך להופיע גם מבלי שהיה הבדל במסר, "עליך" לחפש הבדלים אפשריים בין המסר עם כל אחת מהמילים האלו, ואם אתה רואה הבדלים – נסה עכשיו לחפש מכנים משותפים בין המשמעויות עם כל אחת מהמילים. תרגיל זה מתבצע כמובן עם דף נייר/מסמך, כאשר יש להדגיש את החלקים המנותחים מתחת לטקסט ולנסות לנחש מה היה ההבדל בין שתי התרחישים בשאלה, ולכתוב זאת לידם. אגב, תרגול זה יכול תיאורטית לעזור למתרגל לגרום לאחרים להבין בדיוק את המסרים שהוא רוצה להעביר להם מימין ולשמאל, מאחר והוא הפך למודע יותר למשמעות של כל מילה.
  2. חשיפת "מניפולציות"(לחשוף את השקרים הסמויים שאתה עושה על עצמך גם ע"י חשיפה של שקרים של אחרים והתבוננות על איפה גם אתה משקר כמוהם) – מבוא ו יישום בכתב(קראו את התגובה האחרונה) – קשור מאוד לתרגיל מס' 5 ומשלב אותו עם תרגיל מס' 1, שכן כאן הרעיון הוא לנתח את ה"שקרים" בטענות כלשיהן שמישהו טוען כדי "לרמות" את קהל היעד ולגרום לו לחשוב מחשבות "שקריות". כמובן שהכוונה ב "שקר" כאן היא(בדרך כלל) להכנסת מסר לראש שיוצא מהנחת/הנחות יסוד לא מחויבת/בות. המייסד אגב, בד"כ טוען שמצד השכל האנושי, כל טענה שאיננה נכונה מעצם ההגדרות בה היא משתמשת איננה עובדה. גם הגדרות מעורפלות, מיוחסות על ידי המייסד כמניפולציות(אין לי מושג למה, אגב).

*אני לא בטוח בזה כל כך.

הערות:

  1. כל הנ"ל יכול להתבצע(מבחינת המייסד) גם בעזרת(לא דרך, אלא בעזרת) אנשים אחרים, גם דרך מפגשים כמובן.
  2. המייסד מדגיש כי אפשר לעשות את הדברים האלו גם תוך כדי עבודה ב"עולם המעשי" ולכן אין צורך "להתנתק" מהעולם המעשי ברמה המעשית כדי ליישם את השיטה שלו.
  3. כמובן שהכתוב מה לעשות ברמה הפרקטית הוא פרשנות שלי.

דעתי:

לא משנה..