שיטה מס' 3
ובכן, שיטה זו היא שיטה המבוססת בעיקר על מדע. או ליתר דיוק, על מחקרים מדעיים מתחום הפסיכולוגיה החיובית. אין צורך שאסביר מהי פסיכולוגיה חיובית, השיטה כבר "תסביר" לכם זאת לבד. אגב, באופן מעניין מייסד השיטה בחר באתרו להציג את "מירוץ העכברים" דווקא דרך עניין החלפת העבודות – הוא טען שכאשר אנחנו משתעממים בעבודה, אנחנו רוצים להחליף עבודה, ואם וכאשר אנחנו מחליפים אותה – אנחנו חווים בהתחלה פרץ רגשות חיובי עצום לטווח קצר(מאוד), ואז זה דועך במהירות ואנחנו חוזרים במהרה להרגיש בעבודה זו כפי שהרגשנו בסוף בעבודה הקודמת.
אקסיומות בסיסיות: לאדם אין בעיה(כפי שהפסיכולוגיה הקלינית גורסת), הוא פשוט לא מספיק מיומן בלהרגיש טוב. אושר הוא מיומנות. התמקדות בחיזוק החיוביות מועיל יותר מטיפול בשליליות, או לכל הפחות "משלים" אותו. ניתן למדוד אושר דרך שאלונים מעמיקים ומעקב חומרים מסוימים במוח הקשורים לרגשות חיוביים.
צורת החשיבה שמאחורי השיטה: ובכן, שיטה זו תומכת בריסון הרצונות שלנו האסטרטגיה האפקטיבית ביותר לאושר – בדיוק כמו שיטה מס' 4. יש לנו שליטה חלקית וחשובה על האושר שלנו(40% ליתר דיוק), כאשר 10% אחרים נובעים מנסיבות החיים שלנו(כלומר, ה"סטטוס" שלנו בחיים כרגע) ו – 50% גנטיקה. אנחנו מתרגלים מהר מאוד לכל דבר חיובי חדש שאנחנו משיגים. השוואה לאחרים היא הרסנית. כולם גרועים בלחזות כיצד ירגישו. הדמיון שלנו(מהקורטקס במוח) משמיט את הפרטים השליליים כדי לחסוך זמן(נובע מתוך התמקדות ב "האני הזוכר"). אנחנו רואים דברים כחיוביים/שליליים לפי מה שאחרים הרגילו אותנו לחשוב. (המשך יבוא)
אני אעתיק גם את הנוסחה שלה(על אף שאני לא בטוח שהיא משקפת את כל החומר עליה השיטה מתבססת) –
מחשבות + רגשות + פעולות
________________________________ = הגברת האושר
חפירה באירועים שליליים + השוואה חברתית
השיטה:
באופן כללי, שיטה זו רואה בהרגלים כהמפתח לאושר. ניתן לפצל את הרעיונות הפרקטיים שלה ל 2 חלקים: 1. הרגלים שהיא ממליצה להפסיק לעשות, 2. הרגלים שהיא ממליצה להתחיל/להמשיך לעשות.
הרגלים שהיא ממליצה להפסיק לעשות:
- להפסיק להשוות לאחרים. הטענה היא שהשוואה לאחרים גורמת לחוסר יכולת להתמקד בעצמך ולשפר את עצמך, ולפגוע באחר שכן זה נחוץ כדי לחוות שאתה "יותר טוב" ממנו, וזה קשור להרגל אחר שהשיטה ממליצה להתחיל לעשות: להציע עזרה לאחרים ולהתחשב בהם.
- להפסיק לדחות דברים, על ידי יצירת סביבה של חוסר ברירה, להתחיל בצעד אחד, הגדרת מטרות ברורות ויצירת פרס על חוסר דחיינות.
- להפסיק לעשות כמה משימות בעת אחת – לנצח. כשעושים זאת משלמים "מחיר מעבר" בשל כך שקשה יותר לחזור למשימה אחרי שעוזבים אותה לזמן מה.
- להפסיק לנסות לברוח ממשהו שנמאס לנו ממנו בתקווה שנמצא "תחליף" פחות מזיק ממנו(בנושא העבודה לדוגמה), מאחר ואנחנו מתרגלים מהר לשינוי כנ"ל.
- להפסיק להתעמק רק באירועים השליליים. לטענת השיטה, יש טעם לפרוק עליהם בכתב כדי להביע רגשות שליליים, אך לא מעבר.
- לעולם לא להדחיק רגשות שליליים. לטענת השיטה, זה גורם להם לחזור אלינו כמו בומרנג מאוחר יותר במצב אפילו יותר גרוע בעוד שאם נשפוך אותם אולי נוכל להרגיש בנוח ואולי גם לעשות משהו בנידון. ממילא אין לנו את היכולת לשלוט ברגשות שלנו.
- להפסיק לזייף את עצמינו – ללמוד להיות מי שאנחנו כדי להצליח ולהבין שאנחנו לא
(המשך יבוא)
הרגלים שהיא ממליצה להתחיל/להמשיך לעשות:
- כתיבה של דברים חיוביים על בסיס יומי – השיטה טוענת שכתיבה של חוויות חיוביות מכל יום טובה כדי לשדרג את האופטימיות שלנו.
- שימוש בטקסים למען יצירת הרגלים – הרעיון המנחה כאן הוא ליצור איזשהו אירוע שיגרום לנו לעשות משהו, גם אם זה משהו קטן, שיהווה "טקס" שישדר למוח שלנו שהגיע הזמן לעשות את הפעולה. לדוגמה: להתלבש בבגדי ספורט לקראת אימון ספורט.
- לתכנן היטב את הדרך לכל מטרה שמציבים ולא לצפות שעצם המחשבה על כך תבטיח שכך תהיה המציאות בסופו של דבר – זהה לגישה של שיטה מס' 2, שגורסת שצריך תכנון קפדני של כל יעד. בא בעיקר מתוך אנטי לטענה ש "מחשבה יוצרת מציאות".
- פעילות גופנית – השיטה טוענת שזה מהווה אמצעי נהדר נגד דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, ומשהו שאפשר למצוא בו הנאה במקום לעשות אותו כי "אין ברירה".
- נצלו חופשה על ידי וידוי שהיא תהיה חוויה מיוחדת וכך היא תחרט בזיכרונכם("האני הזוכר").
- כתבו מכתב תודה לאנשים שאתם אסירים תודה כלפיהם ושאינם יודעים זאת. ציינו מה הוא עשה בשבילכם ומהי משמעותו עבורכם. גם לכתוב בלי לשלוח/להקריא זה מספיק.
- להתמקד אך ורק בהווה. לטענת השיטה, כל מחשבה על העתיד או על העבר כרוכה בחוסר הקשבה לעצמינו, מאחר וכל המחשבות שלנו נוצרות ממשהו *בהווה*. השיטה ממליצה להשתמש בכל אמצעי אפשרי שמעודד הקשבה – ריכוז בצלילי מוזיקה, צלילי מים, אכילה עם כל החושים, נשימות וגוף(מדיטציה ויוגה) וכו'.
- לנסות לדמיין גם חלקים שליליים בדמיון – כאמור, הדמיון מטעה אותנו ולכן רצוי לנסות לחשוב על ההיבטים הפחות חיוביים לפני שמקבלים החלטה.
- לתת – לטענת השיטה, נתינה לאחרים מספקת יותר ולטווח הרבה יותר ארוך מאשר נתינה אגואיסטית.
- לחוות זרימה – מצב בו אנחנו מרוכזים במשימה אחת ומבצעים אותה בהנאה. נהנים מכל הדרך וגם מהתוצאה.
- להתחייב למטרות הבאות מתוך מוטיבציה פנימית – כדי לספק משמעות לחיים שאנחנו באמת מאמינים בה ומוכנים לעמוד "מאחוריה".
- להאמין בעצמכם – במובן של לראות את עצמכם כהסיבה העיקרית להצלחות שלכם, במקום להרגיש "מתחזים", ולחלוק את תחושות ה"התחזות" עם אחרים, כדי שהם יסייעו לכם להעריך את ההצלחות שלכם.
(המשך יבוא)
על שיטה זו לא ארחיב בינתיים כי מייסד השיטה עדיין לא גיבש אותה באופן מסודר, ובנוסף לא טרחתי להעמיק הרבה בתכניו – ולכן זה פשוט מוקדם מדי לכתוב עליו.
החושב הלא נורמלי 