טיולים מודרכים: לא בילוי אלא עינוי

טיולים מתוכננים עם מדריכים הם פשוט נוראיים מבחינת תכנונם וסגנונם. הייתי בכאלו במספר "קבוצות" (כולל המשפחה שלי) והכל היה אותו חרא.

הערה: הפריקה בפוסט זה תקפה בעיקר לטיולים שהייתי בהם במסגרות חינוך והמשפחה שלי. אינני יודע אם כבר יש טיולים שמתנהלים בצורה קצת יותר הגיונית, אבל בכל אופן גם אם יש זה לא הופך את הפוסט הזה למיותר.

המצב הכי מתאים מבחינה חברתית בטיול הוא בכלל השלב בו המטיילים באכסניה, כאשר הם נמצאים בקרבת מקום ש "מעודדת" אותם לעשות דברים משעשעים יחד כדי להעביר את הזמן. בטיול עצמו, כאשר אחד המטיילים מתעכב מסיבות הגיוניות(נפל לו משהו/נפרמו השרוכים/צריך להתפנות) המטיילים אחרים נאלצים לשלם את המחיר כי אסור להם להמשיך בלעדיו. זה לדעתי אחד הסיבות העיקריות למה טיולים בקבוצות גדולות הם רעיון איום ונורא – וזה גם בלי להתחשב בסיבה הכי חשובה שאני שונא טיולים כאלו שתוצג בפסקה הבאה. טיולים בקבוצות קטנות יכולות לעבוד טוב מבחינה חברתית כל עוד המטיילים מטיילים ביחד כי כך הם בחרו ולא כי הם במקרה באותה מסגרת שכופה עליהם את הטיול הזה.

המדריכים בטיולים חופריםםםםםםםםםםםםםםםםםם. לא בריא לדחוף כמויות אדירות של מידע לכל מקום אפשרי בו מטיילים – זה עושה כאב ראש. לא מספיק סבלנו מזה כילדים במוסדות החינוך הפורמליות? אני בהחלט אשמח ללמוד על מקומות מסוימים בהם אני מבקר במסגרת הטיול, אבל אני לא רואה שום היגיון בלחפור כחצי שעה על כל מקום סמלי בעל שטח של כמה מטרים בודדים על כל מה שאפשר להגיד עליו.

מדריכים.. דברו מתומצת ולפי כותרות! לא נראה לי שלמישהו מהמטיילים אכפת ממהלך הקרב המדויק והציטוטים המדויקים שאמר כל חייל כאשר לחם בבסיס שנמצא ממש ליד הגבול ביננו לסוריה. תגידו: "המקום הזה הוא.." (במשפט אחד) + "הוא שמור/אנחנו מבקרים בו כי.., (1-2 משפטים), "הסמלים המעניינים שלו הם.." (2-3 משפטים). זהו! כמה זמן זה כבר יכול לקחת? 1-3 דקות? אז זה מה שצריך! כאשר אני תמיד הייתי מסיים הרצאה (מבלי להבין שום דבר), הייתי ניגש למרצה ושואל אותו 1-3 שאלות, ואז כשהוא היה עונה לי ורק לי, אז הצלחתי להבין את מה שהוא מסביר לי. וההסברים האלה הם מעניינים(זה נותן לי עוד רעיון: אולי כדאי שכל הרצאה של כל מדריך תהיה לפי שיטה של "שאלות ותשובות" – במסגרת תכנון ההרצאה יתוכנן איזה שאלות צפויות לסקרן את הקהל הכי הרבה, וההרצאה תהיה עצמה תהיה מתן תשובות קצרות ולעניין על שאלות אלו והרצאה טיפוסית תוכל לענות אולי על 5 שאלות).

די לבלבל לנו את המוח על כל שטות שקשורה באופן עקיף למקום בו אנחנו נמצאים. נכון, זה בקושי עולה על האורך של השלטים הנפלאים שהחברה להגנת הטבע שמה פה ושם שמסבירים בקצרה על המקום – וזה כי הם מספיקים. בכל מקום יש שלט כזה, עדיף שפשוט תקריאו את השלט לקהל(אחרי הכל, בלעדיכם הקהל היה עלול לשכוח מזה ומישהו צריך להשליט להם סדר) ואז תשאלו אותם: "איך האירוע/סמל/חפץ(וכו') הזה מדבר אליכם אישית?"

ברגע שתשאלו את השאלה זאת – תעודדו דיון מהנה במיוחד עבור המטיילים שיחוו(או לפחות ינסו לחוות) אמפתיה/הזדהות כלפי משהו ממה שאתם מלמדים אותם – ואז חבל שהמדריכים לא לוקחים את התפקיד שלהם ברצינות גם בכך שהם לא מעודדים הקשבה פעילה. הם עושים את זה כמו בהרצאה – אחרי שסיימתי להרצות, יש לקהל קצת זמן לשאול שאלות שקשורות למה שהסברתי – וזהו. למה לא לעשות את זה קצת חוויתי? השאלה שהודגשה בסוף הפסקה הקודמת היא בדיוק מה שמותר לכם לעשות(שאסור למורים במוסדות חינוכיים) שמעודד את הקהל להתחבר באמת למקום בו הם מטיילים ולמידע שאתם שואפים להעביר אליהם. למה מעולם לא ראיתי את זה קורה בכל טיול שהייתי בו, אפילו כאלו שהוזמנו על ידי המשפחה שלי?

אגב, שמתי לב(בפסקה זה אדבר בשם עצמי כדי לא ליפול בכשל האנקדוטות) שמסגרת התכנון של רוב הטיולים שהכרתי היא קצת נוקשת יחסית לפעילות שנועדה להיות בילוי. מטיילים מסביב לאיזה מקום קטן כאשר 90% מהזמן מוקדש לא לטיול אלא להרצאות הארורות מה שאורך לפחות כשעה (ועשוי להגיע לאורך של כ 6 שעות לכל מקום), ואז מיד חוזרים לאוטובוס, ובזמן הנסיעה באוטובוס מישהו חייב לנסות להרוס למטיילים את ההזדמנות היחידה לנוח במהלך הטיול ולנסות להעסיק איתם באיזה פעילות/הרצאה חופרת(כאשר אני הייתי בטיולים במסגרת בית הספר זה נעשה בכפייה וחלק מהמבוגרים שישבו תיצפתו על התלמידים כדי לוודאות שהם עירניים ומקשיבים לו ומשתתפים בפעילות שלו – מי שלא קיבל פקודה להתעורר מיידית).

במקרים מסוימים(על אף שאולי זה קורה רק במסגרות בית ספריות, אני לא יודע) המטיילים גם נכפים להשתתף בפעילות לאחר שהם באכסניה אחרי ארוחת הערב. כמטפורה ניתן לומר שכמות הזמן שיש למטיילים לנוח במהלך כל הטיול עשויה(במקרים קיצוניים של הנ"ל) להיות נמוכה יותר מאשר ביום עבודה שגרתי שלהם – במיוחד אם הם עוד לא הורים.

וכמובן לא לשכוח – את המדריכים לא מעניין אם לא נעים לכם עקב ריח/מזג אוויר/בגדים לא מתאימים. הרי צריך מבחינת מובילי הטיול לעשות את כולו ומהר ובלחץ – העיקר להספיק. אם בטעות יצאתם למקום כלשיהו כאשר קר שם מאוד ואתם עם בגדים קצרים ושכחתם משום מה להחליף לבגדים ארוכים – לאף אחד לא אכפת ואף אחד לא ירשה לכם לחזור אחורה לקחת את הבגדים שלכם(אלא אם כן זה לא מפריע לקצב). כנ"ל לגבי כל מקרה אחר בו לא הספקתם להתכונן לטיול.

על חלק הארוחות, אגב, אין לי תלונות בכלל – חוץ מזה שלא ראוי שהמטיילים יבזבזו מלא כסף על משהו שהם לא בהכרח רוצים. לא כולם אוהבים לבזבז המון כסף על אוכל כאשר הם יכולים להביא אוכל מהבית שלא מתקלקל מהר. אבל הכי חשוב שזה באמת זמן(היחידי) בו המוח יכול לנוח מלבד זמן שנת הלילה.

בקיצור – אני לא רואה שום היגיון בללכת לטיולים מודרכים – לפחות כל אלה שכוללים ניג'וסים באוטובוס והרצאות ארוכות כל כך. ממליץ בחום לכל המתעניינים לטייל איפשהו וללמוד עליו פשוט להשתמש בסמארטפונים כדי להתחבר לאינטרנט ולחפש את המידע על המקום שם – האינטרנט היום הוא מאגר מידע כל כך עצום שקשה למצוא משהו שאי אפשר למצוא עליו כלום באינטרנט. חסכו מעצמכם את המדריכים, תכננו את הטיול שלכם לבד לפי מפות ולכו עם החברה שאתם בחרתם לקחת אתכם. ככה אפשר לטייל וללמוד בשקט, בלי ניג'וסים, כאשר המוח שלכם נשאר רגוע לאורך כל הטיול ואולי גם הטיול יהיה הרבה הרבה הרבה יותר זול למימון מסיבות שאתם יכולים לנחש לבד.

ואני מקווה גם שכל מדריך אפשרי יקרא את הפוסט הזה וכך גם החברה להגנת הטבע וכל גורם אחר שקשור לעניין זה באיזושהי צורה. למורים וצוותי בית הספר – הטיולים אמנם עשויים לגבש את הילדים במידה מסוימת, אבל אני מעריך שהסיכוי שלא פחות מ – 10% מהם מקשיבים וחושבים בכלל על כל מה שאתם דוחפים להם הוא בסביבות האפס. אולי יש כאן הזדמנות סוף סוף לכפור באידאולוגיה הלא כל כך מנומסת של מערכת החינוך לגבי כל פעילות ושיעור אפשרי שנעשה במסגרת חינוך פורמלית ולתכנן את הטיולים בצורה שהמטיילים יצאו מהטיול רגועים ועם תחושה שזה באמת נתן להם משהו.