איך להיות מאושר: "תהיה אמיתי עם עצמך" (שיטת EIP)

eliad

שיטה 1

מבין כל השיטות ששמעתי עליהם והתעניינתי בהם, זו השיטה לכאורה הכי מסובכת. עם זאת, הצלחתי בכל זאת לסכם אותה "בקצרה"(החלק בו אני מציג את השיטה הוא רק 1,850 מילים!!!). מדובר בשיטה של אדם בשם אליעד כהן. במקצועו הוא מוגדר כקואוצ'(מאחר והוא טוען שהוא מתחייב להצלחה בכל תחום וגם כי החוק מתיר לכולם לקרוא לעצמם כך – ככלל שמעתי הרבה תלונות על כל הקואוצ'רים שאין עליהם שום פיקוח וצורך בהסמכה פורמלית – הנה ניתוח על אחד מהם), אבל לפי אופי ה"סדנאות" שלו והתורה שלו, המזכירה במידה מסוימת את תורתה של ביירון קייטי, לדעתי נכון יותר לחשוב עליו כגורו(מורה רוחני). השיטה היא בעצם "אוסף" של תורות פילוסופיות שמהוות הקדמה לתורה שהיא "מעבר" לפילוסופיה, מכיוון שהיא נתפסת ומובנת רק בשכל "העל האנושי"(וכל זה יוסבר בהמשך). זה למה הוא כנראה לא חושב שהתורה שלו היא פילוסופיה.  לחצו כאן לקבוצה(המרכזית) שלו בפייסבוק(יש לו עוד שתי קבוצות "מתות").

לפני שאתחיל,

אשתף את המעט שאני יודע על המוצרים שאליעד מציע(מבלי לחשוף את מה שהוא שומר עליו בסודיות):

אם תסתכלו בסרטונים של המייסד מתחילתם(2010) עד היום, תראו כיצד הם מתנהלות ברמה הבסיסית: הוא יושב עם חבורה של אנשים ובכל פעם אחד מהם שואל שאלה, אליעד עונה והם מתחילים לשוחח, כאשר שאר האנשים בחדר לפעמים משתתפים בשיחה. שימו לב אבל, שאיו שום פרטים, לא באתר שלו ולא בקבוצות בפייסבוק, על איפה ומתי הפגישות האלו מתנהלות(פעם הוא דווקא כן חשף מידע, ראו כאן לדוגמה) הדרך היחידה לקבל עליהם מידע זה להתקשר אליו ולבקש ממנו את המידע(ולקוות שהוא יסכים).  הוא מנהל גם פגישות אישיות(אחד על אחד) בשעות וימים שמתואמים מראש עם האדם השני, וחלק מהם מצולמים(אם האדם השני מסכים לכך), ראו לדוגמה בסרטון הזה. הוא מדבר על פגישות אישיות וקבוצתיות באופן קצת גלוי כאן.

יש לו גם ספרים שהוא מוכר(כל המאמרים בספרים שלו נמצאים גם באתר שלו LOL), שעולים כמו ספר ממוצע, והוא מציע גם "חברות" באתרו בתשלום(100 ש"ח לחודש!), ששימושיות בעיקר כדי לראות את ההרצאות המלאות ולקרוא את המאמרים המלאים באתרו(אל דאגה – דאגתי שכל הקישורים שהשארתי לאתרו בפוסט הזה יהיו לתוכן שגם החלק החינמי בו כולל כל מה שצריך). כמובן שהוא דאג לעשות סרטון על כך שכסף מזיק לנפש. וגם עשה סרטון על כמה זה חשוב לבוא למפגשים ולשלם לו הון תועפות ולא להסתפק בתוכן הזול(ספרים וחברות באתר).

כמובן שהוא לא נשען על שום הסמכה פורמלית(""החיים סובבו את הדברים בצורה שכזו.." "מי בכלל צריך הסמכה, כי מי הסמיך את ההסמכות הפורמליות.."). לדעתי, יש טעם לבדוק אם העסק שלו מוכר על ידי הרשויות, והאם הוא טורח לדווח על ההכנסה "המגוונת" שלו, כפי שצריך לעשות על פי חוק.

למרות זאת, אנא נסו לקרוא את ההמשך ללא דעה קדומה שלילית לגביו. הוא אמר הרבה דברים שנשמעים מעניינים ביותר לדעתי, ואני אף היום מוצא(פה ושם) דברי טעם אצלו. הוא גורו נדיר ביותר(בלשון המועטה) בצורת מחשבתו, חבל שלא להנות מזה.

בכל אופן, לגבי השיטה שלו…

אקסיומות בסיסיות:  כל דבר מוגדר לא בהכרח נכון מאחר והוא מוגדר.  זה שדברים שונים מצד ההגדרה לא אומר שמשמעותם לא יכולה להיתפס כזהה ב "שכל על אנושי". תפיסת הנפרדות של האדם(המעורבבת במידה מסוימת עם אחדות) מראה על חוסר הבנת המציאות, והיא הסיבה היחידה למה האדם איננו מאושר. כל האקסיומות הקודמות נכונות רק בשכל האנושי ה "רגיל". אושר מוגדר בשיטה זו(ברמה הבסיסית ביותר) כמצב בו אין לאדם המאושר בתוך תוכו שום בעיות, שום תפיסת טוב/רע, שום פחד וכו', למרות שבחיי היום-יום הוא נראה לא מאושר כמו כולם(כי כלפי חוץ יש לו את כל הנ"ל). אין לו שום דעה מוגדרת והוא בוחר מה לחשוב באופן מודע ב – 100% ומשקר את עצמו *ביודעין כדי שיוכל לחוות טוב ורע כמו כולם(לטענת המייסד כולם משקרים את עצמם – ועל כך בהמשך), רק עם מודעות מלאה להרגשותיו ומחשבותיו וכיו"ב. מאחר והאמת נתפסת אצל המייסד כצורת חשיבה, הוא סבור שעל כל אדם לברר את האמת בעצמו – והוא לא יכול לעשות מיקור חוץ בשביל זה.

*תפיסת הנפרדות של האדם = התפיסה שרואה את הישויות במציאות כנפרדות זו מזו, מבלי לראות מכנה משותף אחד לכל אלה(ומתחילה, לטענת המייסד, בתפיסת "האני" – דיונים על ישות "האני" הם מאוד נפוצים בפילוסופיה ובתורות רוחניות אחרות, אגב).

צורת החשיבה שהובילה לשיטה: כל שינוי אפשרי ב"עולם המעשי" איננו רלוונטי לאושר. האדם ימשיך לסבול לנצח אלא אם ישנה את צורת החשיבה הפנימית שלו, ולא את הסטטוס שלו ב"עולם המעשי"  (הרחבה נוספת על כך יש כאן). כל עוד שכלו של האדם תופס את האדם כישות בתוך מציאות עם ישויות נוספות ושונות ממנה – האדם לעולם יסבול(לכן הדרך היחידה של האדם להיות מאושר היא להתבונן על המציאות ולנסות להבין כמה שיותר טוב, וככל שיצליח להבין אותה יותר כך הוא יתפוס את כל שאר הישויות במציאות כ "פחות שונות" ממנו. כאשר יעשה זאת "עד הסוף"**, הוא יראה ש"הכל אחד", בדגש על כך שהישות העצמית שלו "מאוחדת" עם כל שאר הישויות במציאות.

את השינוי הפנימי צריך לבצע דרך צורות חיצוניות המהוות בסיס להתבוננות פנימית(ראו תרגיל מס' 2 למטה), ולכן גם מי שיתבונן רק על איך הוא יכול להשיג איזושהי מטרה ב"עולם המעשי" – גם כן יגיע לאושר המדובר, בתנאי שילך אחריה "עד הסוף" – בלי קשר לאם ישיג את המטרה או לא, מאחר וההליכה" הזו תהיה כרוכה בהבנת כל מה שיכול לעזור לאותו אדם להשיג את המטרה הזו – שזה, לטענת המייסד(כפי הבנתי), הכל.

עכשיו, בחלק גדול מהסרטונים שלו השואל שואל אותה שאלה על חיי היום-יום ואליעד "זורם" איתו ולא ממש "דוחף" לו מסרים פילוסופיים רוחניים ערטילאיים למיניהם ועצות ליישום ישיר של תרגילי החשיבה המרכזיים של השיטה שלו(שיוצגו בהמשך). זה מה שאליעד מכנה "הלבשת השכל של האחדות בנפרדות" – כלומר, הוא טוען ש"החכם האמיתי"(מי שהבין את כל המציאות וכו') יודע לתת עצות גם למי שלא אכפת לו(לכאורה) מהבנת המציאות – על ידי זה שהוא מראה "קמצוץ" מהשכל שלו על זה שמתייעץ איתו – לדוגמה כאן, הוא אומר לאישה שיש לה ילד עצלן בן 30 שלא עושה כלום עם עצמו(במונחים של החברה הנורמטיבית: לא עובד, לא לומד במוסד כלשיהו, גם עם ההורים וכו'). אליעד מסביר לה שהוא בדיוק כמוה(לא חושב ששווה לו להתאמץ כדי לשנות מצבו – אותה הסיבה למה היא לא זורקת אותו מהבית) – וכך הוא בעצם מלביש חלק מהשכל שלו, שהוא חלק ה – "ה"אני" שלי לא נפרד משאר הישויות במציאות" – על ידי זה שהוא גורם לאישה להזדהות עם בנה, ובכך גורם לה לחוות שהיא יותר דומה לו ולכל שאר האנשים, ובכך לחוות שהיא פחות שונה מהם ויותר "אחד" איתם. כך הוא עושה גם עם נושאים כמו חרדה, אהבה עצמית וכו' – "מלביש" את שכלו על סוגיות כאלו. חלק גדול ממאמריו הם למעשה על סוגיות יומיומיות כאשר תמצית כל מאמר כזה היא – "הפתרון האולטימטיבי לבעיה הזו הוא להבין את המציאות ע"י.. (מציע את אחד מתרגילי החשיבה שלו, שכנ"ל יוצגו בהמשך)".

ברגע שכל כוח הרצון של האדם ממוקד על רצון אחד ויחידי – באותו רגע הוא יהפוך למאושר, ושום אירוע ב "עולם המעשי" לא יוכל לגרום לו לסבול נגד רצונו, והוא יוכל לחוות את "אחדות ההפכים"(לחצו כאן לתמצית על אחדות ההפכים – בעיני המייסד "שורש" אחדות ההפכים שניתן להגדיר הוא האחדות בין "היש" לבין "האין"), לפעול כמו אדם רגיל בעולם המעשי כך שכלפי חוץ הוא יראה אומלל כמו כולם שמנסה לפתור בעיות שלו, מאחר ואין אמת מוחלטת בעולם המעשי.

מבפנים הוא בכל מקרה יחווה את המציאות באושר מוחלט והוא יוכל להנות מכל מצב באשר הוא גם בעולם המעשי. הסיבה היחידה שאנשים לא מבינים את המציאות, זה בגלל שאנשים מתרגלים לאורך זמן לשקר את עצמם בדברים קטנים ולא להגיד לעצמם את האמת לאמיתה(וזה עצמו נובע מכך שהם "חולים במחלת האמונה(אומרים על פירוש שהוא עובדה)) וכך הם "משתילים" לעצמם במוח הנחות יסוד שאינם וודאיות ב- 100% וחושבים על פיהם, ואז הם מתחילים לראות "בעיות" שקיימות רק אצלן בראש עקב הנחות היסוד הנ"ל, לחוות שהם יותר ויותר נפרדים, לפזר את כוח הרצון שלהם וכו'.

בנוסף המייסד בד"כ טוען כי ככל שתיישמו את עצותיו יותר, כך יכולתכם לראות את ההתבטאות של "תהליכים פנימיים"*** שמתרחשים גם "בתוככם" וגם אצל ישויות חיצוניות לכם תשתפר, מה שמסביר לכאורה כיצד הוא יכול לדעתו לייעץ לאחרים כאחד ש "יישם" את השיטה שלו "עד הסוף", בנוסף לדעתו שרק שמי שהגיע לאושר ראוי ללמד על אושר.

**ב "עד הסוף" הכוונה עד למקסימום האפשרי שהאדם מסוגל אליו(שזה, לטענת מייסד השיטה, הרבה יותר ממה שכל בן אדם לא מאושר חושב)

***ב "תהליכים פנימיים" הכוונה לאותם תהליכים מופשטים שלטענת המייסד תזהו כאשר תיישמו את התרגילים של השיטה שלו, שמיד יוצגו עם 2 קישורים לכל אחת מהם בהם: 1. תוכן כמבוא לתרגיל 2. תוכן המראה לכאורה כיצד ליישם את התרגיל פרקטית.

השיטה:

יישם כל אחד מתרגילי החשיבה וההיגיון הבאים(הוספתי ביטויים נוספים שהמייסד מייחס לכל תרגיל) כמה שיותר "עד שתגיע לסוף"(למעשה לשיטתו של המייסד, מספיק שתיישם אחד מהם עד קצה גבל היכולת):

  1. דיוק בדיבור – מבוא(האדם משקר את עצמו) ו יישום  – כל משפט שחשבת/כתבת/אמרת – נתח אותו כמשפט כך: "פרק" את המסרים של המשפט, גם הגלויים וגם הסמויים, כך שהמשפט יתפזר לכמה משפטים שכל אחד מהם כולל רק מסר אחד, ותחשוב על כל מסר לפי השאלות המנחות הבאות: האם הוא נכון מצד הגדרתו או רק מביע דעה(תרגיל 3)? האם הוא מוגדר היטב או מעורפל? האם המסר מצויר כך שיהיה ברור האם הוא דעה או עובדה?

ברמה הפרקטית הכוונה לשבת עם דף נייר/מסמך טקסט במחשב, לרשום משפט כנ"ל, לרשום כמה משפטים בעקבותיו כנ"ל ולכתוב את השאלות הנ"ל עם תשובות לפי דעת הכותב.

  1. הסתכלות על כל דבר כיצירה ספרותית("השכל שבדבר") – מבוא(לראות את הסיבה הראשונה של המציאות ולחוות אחדות עם כל שאר הישויות "דרכה") ו יישום ו יישום מתומצת בכתב – קח כל אירוע/תופעה/סיפור, לא משנה כמה זה סתמי לכאורה, חשוב על זה כמשל ושאל את עצמך: "למה זה ככה ולא אחרת?". חקור את ה"משל" עד שתגיע לסיבה(שלא בהכרח נכונה – אבל זה לא משנה) ולאחר מכן נסה, בעזרת הסיבה שמצאת, לחשוב: מה מוסר ההשכל מה "משל" שחקרתי? מה ניתן ללמוד מזה באופן כללי? לאחר שתמצא מוסר השכל, נסה לחשוב איך הוא רלוונטי לגביך – הוא יכול לעזור לך בחיים כדי להשיג את מטרותיך האישיות. תרגיל זה נועד גם כדי שתתמיד לשאול ולהרגיל את המוח שלך לבדוק כל דבר וליצור משמעויות לכל דבר(שכן אתה מרגיל את עצמך לזכור שהוא יכל היה להיות אחרת). כן, לכאורה שיטה זו סותרת את עצמה(מוסרי ההשכל וקישורם מוביל ליותר "אחדות", בעוד שיצירת משמעויות לכל דבר מובילה ליותר "נפרדות"). המייסד בד"כ טוען כי דבריו בכוונה מלאים בסתירות כל הזמן כאשר מנתחים בשכל "אנושי" ושבשכל "על אנושי" אין סתירות בדבריו כלל(כן, זה מה שהוא מגיב לכל מי שמראה לו סתירה בדבריו). אגב, המייסד ממליץ בחום(ממה שהתרשמתי) שהדבר אותו "תחקור" בהתחלה יהיה אתה עצמך, שכן אז יהיה לך קל יותר להפיק מוסר השכל שיעזור לך באופן אישי.

ברמה הפרקטית, שב מול מסמך/דף נייר, כתוב את האירוע/תופעה/סיפור, ונסה לחשוב על סיבת העניין, לא משנה עם איזה "כלי חקירה" – העיקר שתפעיל את המוח – וכתוב אותה מתחתיו. כנ"ל לגבי מוסר ההשכל.

  1. הבחנה בין עובדות לפירושים("מחוייב ואפשרי") – מבוא(האדם משקר את עצמו שהוא בטוח במה שהוא לא בטוח בו) ו יישום מתומצת בכתב – פשוטו כמשמעו, שוב מול מסמך/דף נייר, כתוב דבר כלשהו, לא משנה בכלל מה(כי בכל דבר יש מסרים המביאים טענות), וכתוב מתחת אליו מהם העובדות האובייקטיביות המצוינות במשפט ומהם הפירושים הסובייקטיביים המצוינים במשפט. חלק את הפירושים לדרגות(דרגה 1 זה הפירוש הכי פחות סובייקטיבי, דרגה 2 זה קצת יותר סובייקטיבי מפירוש בדרגה 1, וכו'). תרגיל זה מהווה למעשה מעיין תרגיל עזר עבור הדיוק בדיבור, מאחר והוא משפר את היכולת שלך לראות מה ממה שאתה אומר/כותב/חושב הוא עובדה ומה לא, זה מאפשר "להשמיד" את השקרים הקטנים שהאדם סיפר לעצמו, דהיינו להפסיק לחשוב לפי הנחות יסוד לא וודאיות ב – 100%.
  1. לנסות להוכיח שההפך הוא הנכון("היפוכים") – מבוא(כדי לראות שהכל אחד צריך לראות איך שתי טענות שנראות סותורות לכאורה למעשה אינן סתורות ולכן "הן אחד") ו יישום סופר מתומצת בכתב(בהרחבה: לנסות לראות שתי טענות הפוכות לכאורה כנכונות משני היבטים שונים) לקחת דעה/אמונה מסוימת שלך, ולנסות לחשוב על היגיון שיוכיח שההפך המוחלט מהאמונה שלך הוא הנכון, מבלי שזה יסתור את הדעה/אמונה הנוכחית שלך, אלא "ירחיב" עליה מהיבט אחר. ברמה הפרקטית: קח דף נייר/מסמך, כתוב את הדעה/אמונה, כתוב כל סיבה אפשרית למה אתה חושב כך, ונסה לחשוב על איך למעשה אחד מהסיבות שאתה חושב כך, למעשה מוכיחה גם את ההיפך ממחשבתך – אם הצלחת, כתוב זאת מתחת לאותה הסיבה. זהו למעשה דומה לשאלת ה "למה" בכך שזה מפקפק באיזושהי תפיסה, אבל זה, בניגוד לשאלת ה "למה", מקרב את האדם לאחדות – בכך שזה מקרב אותו לתפוס שתי דעות הפוכות לכאורה(מצד השכל האנושי) כנכונות באותה המידה בדיוק(כחלק מרכישת השכל ה "על אנושי"). המייסד בד"כ *מדגיש*(מאוד) את התרגיל הזה כתרגיל שמוחק את האחיזה של האדם בהנחות לא ודאיות, למרות שלכאורה כל 5 התרגילים עושים את זה לשיטתו.
  1. ניתוח משמעויות של מילים – מבוא(לראות את הסיבה של כל דבר גם כאשר נראה שאין כזו) ו יישום מלא ו יישום חלקי ביותר ומתומצת בכתב – בהמשך להסתכלות על כל דבר כאל יצירה ספרותית, גם כאן הרעיון הוא לשאול "למה כך ולא אחרת?" על משהו, ולהוציא ממנו מוסר השכל, ולקשר אותו לעצמך, וליצור משמעויות לדברים עליהם שאלת והטלת בהם ספק(סוג של). רק שהפעם, הרעיון הוא לעשות זאת באמצעות שאלות בסגנון שונה: "למה המחבר השתמש דווקא במילה הזו ולא במילה אחרת?" ו "למה המחבר כתב את המילים האלה דווקא בסדר הזה במקום, נגיד, בסדר ההפוך מזה?"(לדוגמה: "מעולם לא שיחקתי בזה" לעומת "לא שיחקתי בזה מעולם"), ואפשר כמובן לקחת את זה לעוד כיוונים עם משפטים ופסקאות ואפילו מאמרים וספרים שלמים. המייסד לעיתים קרובות ממליץ לעשות את זה בהתאם לתרגיל מס' 4 – אם לדעתך יש מילה בטקסט ומילה אחרת שיכלה לדעתך להופיע גם מבלי שהיה הבדל במסר, "עליך" לחפש הבדלים אפשריים בין המסר עם כל אחת מהמילים האלו, ואם אתה רואה הבדלים – נסה עכשיו לחפש מכנים משותפים בין המשמעויות עם כל אחת מהמילים. תרגיל זה מתבצע כמובן עם דף נייר/מסמך, כאשר יש להדגיש את החלקים המנותחים מתחת לטקסט ולנסות לנחש מה היה ההבדל בין שתי התרחישים בשאלה, ולכתוב זאת לידם. אגב, תרגול זה יכול תיאורטית לעזור למתרגל לגרום לאחרים להבין בדיוק את המסרים שהוא רוצה להעביר להם מימין ולשמאל, מאחר והוא הפך למודע יותר למשמעות של כל מילה.
  2. חשיפת "מניפולציות"(לחשוף את השקרים הסמויים שאתה עושה על עצמך גם ע"י חשיפה של שקרים של אחרים והתבוננות על איפה גם אתה משקר כמוהם) – מבוא ו יישום בכתב(קראו את התגובה האחרונה) – קשור מאוד לתרגיל מס' 5 ומשלב אותו עם תרגיל מס' 1, שכן כאן הרעיון הוא לנתח את ה"שקרים" בטענות כלשיהן שמישהו טוען כדי "לרמות" את קהל היעד ולגרום לו לחשוב מחשבות "שקריות". כמובן שהכוונה ב "שקר" כאן היא(בדרך כלל) להכנסת מסר לראש שיוצא מהנחת/הנחות יסוד לא מחויבת/בות. המייסד אגב, בד"כ טוען שמצד השכל האנושי, כל טענה שאיננה נכונה מעצם ההגדרות בה היא משתמשת איננה עובדה. גם הגדרות מעורפלות, מיוחסות על ידי המייסד כמניפולציות(אין לי מושג למה, אגב).

*אני לא בטוח בזה כל כך.

הערות:

  1. כל הנ"ל יכול להתבצע(מבחינת המייסד) גם בעזרת(לא דרך, אלא בעזרת) אנשים אחרים, גם דרך מפגשים כמובן.
  2. המייסד מדגיש כי אפשר לעשות את הדברים האלו גם תוך כדי עבודה ב"עולם המעשי" ולכן אין צורך "להתנתק" מהעולם המעשי ברמה המעשית כדי ליישם את השיטה שלו.
  3. כמובן שהכתוב מה לעשות ברמה הפרקטית הוא פרשנות שלי.

דעתי:

יש בשיטה זו דבר אחד מאוד יפה לכאורה, שאותו אציין קודם: חופש מחשבתי מוחלט. הוא מעודד אנשים להפסיק לחשוב שיש דעות לא לגיטימיות בעולמנו. לא. כל דעה, לא משנה גם אם כל האנשים בעולם חוץ ממנו בטוחים(מבחינתם) שהיא שטות מוחלטת – היא לגיטימית. קו מחשבה זה משחרר אותם משטיפת המוח שעושים לבני האדם בעודם ילדים ע"י הוריהם, מערכת החינוך וכו' – שמעודדת בדיוק את ההפך. תמיד יכול להיות קו מחשבה שיוביל להצדקה הגיונית של כל דעה באשר היא. גם דעות שמובעות באי כנות מתוך כוונה לעשות מניפולציה – המניפולציה היא ההיגיון בדעה, אם כן. על זה אני בהחלט אומר למייסד תודה. בנוסף, גם אני לא מחבב את הקטע של בני האדם להיעזר בסמלי סטטוס של בני אדם(הסמכות) בתור קיצורי דרך כדי להחליט האם לסמוך על מישהו או לא(תוכלו לקרוא על זה איפשהו באמצע הפוסט הזה), אז לא אכפת לי מעניין הסמכות שלו.

אבל יש לי המון "בעיות" עם שיטתו. ראשית, הוא ייסד שיטה שאין למעשה כל דרך מדידה לבדוק את אמתותה. הרי לא משנה כמה מחקרים יצוצו שהתנגדו ישירות לדברים שהמייסד טען וכמה מבוקרים היטב המחקרים יהיו, תמיד המייסד יוכל להגיד שהוא חוזר בו ו/או שהם לא יכולים להיות בטוחים במסקנותיהם ו/או ש"פשוט לא הבנתם אותי". את חווית האושר אותה הוא מתאר ככל הנראה לעולם לא תהיה למדע דרך למדוד מאחר והיא מוצגת באופן מופשט מדי. וכן, המייסד עשוי לקפוץ עכשיו ולומר "אתה יכול לבדוק אותי רק עם השכל, לא עם מדע!" – ובכן, מייסד יקר, אני אשמח. אבל מה לעשות והמוח שלנו מושפע מהטיות קוגניטיביות מסיביות(מה שאתה מעולם לא ציינת, אם כי התייחסת להטיית האישור הידועה) ולכן טענתך כי אם נעזוב הכל כדי ללמוד ממך וליישם את מה שאתה מלמד נבין אותך, מפוקפקת במקרה הטוב. המדע אכן מטבעו לא יכול להגיע לאמת מוחלטת, אבל מי אמר שהשכל כן? איך נדע שהשכל שלנו לא באמת מוגבל מטבעו מצד האמת המוחלטת כמו שאתה טוען? אולי אתה בכוונה מנסה להכניס אנשים לתהליך אינסופי של "לימוד" של צורת החשיבה הזו כדי שימשיכו לשלם לך הון תועפות עד יומם האחרון גם אם לא יצא להם כלום מזה? בפוסט הזה לדוגמה, אתה טוען שרק אנשים שיקריבו את כל זמנם וכספם בשבילך יצליחו להבין את עצמם טוב יותר..

בקיצור, שיטתו נראית גם מסוג השיטה שנועדה למשוך אנשים אליה מבלי שיהיה להם איתותים מתי הם סיימו ללמוד אותה. זה נתמך גם באיך שהמייסד עצמו טען הרבה שהאדם לעולם לא סיים ללמוד אצלו עד שהגיע לאושר המוחלט.

מעבר לזאת, השיטה הזו לא ממש מבוססת על שום דבר – לכל היותר על לוגיקה שהמייסד לא יכול להוכיח, להסביר או אפילו להציג במדויק. נתחיל מזה ש NLP זה תחום מפוקפק במקרה הטוב, ולכן זה לא אלגנטי במיוחד מצד המייסד לטעון ש NLP כולל שיטות יעילות לפיתוח השכל כמו אלו שהוא הציג(תרגיל מספר 5). המייסד טוען כי הוא למד מתורתו של אדם אחר(רבי נחמן – בתמצית, המייסד העלה את כל ספרי רבי נחמן לאתרו ומשתמש בהם הרבה בפייס ובהרצאותיו, וטוען שהוא היה חכם בדיוק כמוהו, למרות שכל התלמידים של רבי נחמן טיפשים), ושוב, גם בתורה הקודמת לא הייתה שום דרך מדידה לבדוק את אמתותה. אם נשווה את החלקים בתורה שלו שנכתבים "לפי ומצד השכל האנושי" לבין רעיונות פילוסופיים שנלמדים באוניברסיטה לדוגמה, הרמה של הפילוסופיה של המייסד נמוכה עד כדי גיחוך, בעיקר בדרך בה היא טוענת כי מי שמיישם אותה יכול להפוך ליועץ.

רוצים עוד דוגמהקראו סיכום מילולי של הרצאה שנמחקה – אמ:לק: מה הפילוסופיה שאליעד רואה מאחורי לייק בפייסבוק? אנשים לא בטוחים שהם צודקים ולכן רוצים ש"יאשרו" להם זאת, והם בוחרים להאמין שלייק בפייסבוק זה אינדקציה ל"אישור" הזה(שהם צודקים) ולכן הם נהנים לקבל לייק. אני מתפוצץ מצחוק מעצם המחשבה על כך שהתלמידים שלו לא העלו את האפשרויות הכל כך פשוטות האלו בעצמם. הוא בסה"כ מתייחס להטיית האישור הידועה ודוחף עוד הנחות חסרות בסיס כדי להצדיק את זה(שהם בוחרים להאמין שלייק מייצג אישור ושהם לא בטוחים שהם צודקים).

פילוסופיה-זה-מקצוע-לא-מעשי(וטוב שכך). פילוסופיה בסה"כ באה לפתח את יכולת החשיבה והדיוק הלוגי בהסתכלות הבסיסית שלנו על העולם. היא לא מאפשרת לבדה לחפש את האמת, כי יש עולם מסביבנו וצריך לחקור אותו כדי להבין אותו. אי אפשר להתמקד רק בחלק התפיסה הבסיסי. בנוסף, ה"חוויה" הזו עליה המייסד מדבר(יש לה עוד כל מיני וראציות  – חווית האחדות, חווית הבנת המציאות ב- 100% וכיו"ב) – עצם היותה מייצג של התוצר הסופי של השיטה הופך את השיטה למפוקפקת במקרה הטוב, מאחר ויש אנשים שחווים שהם נשלטים על ידי חוצנים לדוגמה. חוויות יכולות להטעות, והרחבתי על זה כאן. זה כמובן לא מונע מהמייסד להעלות סרטון בו הוא טוען שחוויה משקפת הבנה(מעניין למה). דוגמה טובה ניתן למצוא איפה שהמייסד טוען שהפרעות קשב וריכוז אינם קיימות ואם מישהו לא מצליח להתרכז – זה תמיד אך ורק בגלל שמה שקורה בסביבתו מעניין לו את ה****. גם מבלי להבין כלום בכל הרקע המדעי להפרעה זו, אני יכול לטעון שגם הגיוני לומר שהמייסד צודק בכך שהילד לא מרוכז גם בגלל שלא מעניין אותו, אבל גם בגלל שיש למוח שלו הפרעה שמורידה לו את יכולת הריכוז באופן טבעי. מעניין איך המייסד יסתור את זה/יוכיח ששנינו צודקים.

מלבד זאת, המייסד מראה ומעודד הרבה זלזול בידע האנושי באופן כללי. הוא טוען כאן שכל המורים הרוחניים והפסיכולוגים לא מבינים את מה שהוא מסביר, ומסיק מסקנות בלתי ניתנות לביסוס על פסיכיאטרים לדוגמה, ואפילו יוצא בקיצוניות נגד כל המדע כאן(תגובה מס' 11) – " האמת היא פשוטה להבנה בצורה לוגית ולא צריך בשבילה לחקור קרינה קוסמולוגית…" בקבוצה "חשיבה חדה" אליעד סתר את טענתו בקישור הקודם שם וטען ש "כדי להבין את המציאות, לשם כך צריך לחקור גם את מה שהמדע לא מאפשר לחקור"(שימו לב שבשני הקישורים הקודמים הוא בעצם טען שאפשר לדעת את שורשי המציאות עם "מחקר שכלי" – נשלב את זה עם הטענה שלו שכדי להבין את המציאות צריך ללכת עם מטרה מסוימת "עד הסוף"(לשלב את כל כוח הרצון שלך למטרה אחת, למרות שלוגית זה בלתי אפשרי), ונבין למה הוא חושב שאין צורך "להשתמש" במדע כדי להבין את *כל* המציאות). בשלב מסוים התחלנו גם ללמוד להתמודד עם השכל ה"פגום" שלנו. לעודד אנשים לחשוב שרק הלימוד שלך יוביל אנשים לאנשהו וכל שאר המחקר על המציאות הוא לא נחוץ כלל – זה הכללה שפשוט אי אפשר להצדיק אותה על ידי הסברים לוגיים על כך שאף אחד לא יודע מספיק טוב להטיל ספק וכו', כי הכללות הם עניין של סטטיסטיקות.

דבר מעניין נוסף ששמתי לב אליו זה שבכל פעם אפשרית בה המייסד מתיימר ללמד משהו(מוגדר), הוא משתמש בשילוב של כל התרגילים הנ"ל חוץ מתרגיל 2. הבעיה בניתוחים שלו היא כזו: הוא מתיימר ללמד משהו גם על סמך "נתונים" שאינם בהכרח נכונים, כלומר שהוא לא טרח לבדוק אותם בכלל.

במילים אחרות, הוא מבלבל בין מה שנקרא "ללמד" לבין מה שנקרא "להטיל ספק", כאשר הוא מציג את הטלות הספק שלו כאילו הן מוכיחות לשלילה את הצד השני. היה מקרה בו הוא טען שאפשר לשכנע לקוח לקנות את המוצר היקר שלך ע"י כך שתגיד לו שהמוצר דרש המון המון מאמץ להכנה, כי אז הוא יחשוב שזה כנראה אומר שהמוצר יביא לו יותר תועלת מאשר אם המוצר לא דרש שום מאמץ להכנה. ומי אמר שכל אחד מאמין ככה?!

גם כאשר הוא טען באחד מסדרת המאמרים הזאת שמישהו אחר ניסה להציג אכילת בשר כמייצג של גזענות, וטען שזה בעצם ניסיון של הטוען ליצור "אנטי" במוחו נגד אכילת בשר, מאחר שבני אדם "מטבעם" הם נגד גזענות. ומי אמר שההתניה הזו קיימת אצל מישהו?

גם כאשר הוא טען כאן(דלגו לדקה 2:03) שנתניהו ציין את מפלגת העבודה כשייכת ללבני ובוז'י(במקום בוז'י ולבני) בגלל שרוב האנשים שונאים את ציפי ולכן הוא ציין אותה קודם כדי שאנשים ישנאו את המפלגה הזו אפילו שבוז'י הוא המנהיג המרכזי שלה. ומי אמר שרוב הישראלים שונאים את ציפי ושסדר המילים אומר להם משהו לגבי בעל הכוח העיקרי במפלגת המחנה הציוני? בתמצית, שלושת הטענות הנ"ל הם טענות שלא ניתן להוכיח אותם לוגית בלבד – נדרשים נתונים מדעיים(רצוי בסגנון הנתונים של תחום מדעי המוח).

אני חושב גם שהטיית האישור של המייסד מאוד בולטת – כאשר מישהו שמתיימר לחפש את האמת לגבי X, הוא יגיד שהוא נוכל כי הוא לא מעודד לחפש את האמת לגבי כל שאר הדברים במציאות, גם אם הוא לא אמר או אפילו רמז לזה. דוגמה בסרטון הזה בסוף הסרטון(דלגו ל – 7:58) המייסד טוען שגלעד דיאמנט(מנהל בלוג על ספקנות מדעית) אומר לאנשים לבדוק את האמת "עד רמה מסוימת", בעוד שהוא אומר לחפש את האמת "על כל דבר". אדוני, גלעד אכן בודק רק עד רמה מסוימת, אבל הוא, בניגוד אליך, מבסס את דבריו על מחקרים ונתונים ולא רק על סמך ניתוחים המבוססים על אינטואיציה ולוגיקה סופר אלמנטרית. הרי מה שלוגית חזק ויציב – 100% לא בהכרח נכון. ועוד יש לך את החוצפה לדבר על לכתוב על טכניקות שכנוע ומכירה, כאילו אתה בטוח שאין שום צורך לחקור את המוח החומרי בכלים מדעיים כדי להבין איך הוא עובד.

עוד דבר אצלו שלדעתי מייצג את זה הוא איך שהמייסד מסלף מושגים כדי להצדיק את הטענות שלו. לדוגמה כאן – "כל זמן שהאדם חושב / חווה שיש כוח כלשהו בעולם, שהוא לא נובע ממנו עצמו, אלא שהוא נפרד ממנו, הוא בעצם מאמין באלוהים.  כי אלוהים, משמעותו היא, כוח חיצוני וכולי" – וואלה? אני אשמח לשמוע על איזושהי דת שמגדירה את אלוהים ככה. אבל למי אכפת, העיקר שככה אתה תשכנע שכולם בעצם טיפשים שמאמינים באלוהים חוץ ממך, גם מאחר והאתאיסטים מאמינים לשכל שלהם, ורק אתה ללא דעהוכאשר אתה מעביר באגרסיביות את המסר שאף לא אחד לא חכם ממך, ככה אתה(עשוי) להיות מנהיג כת אפילו שאתה לא מונע או לוחץ על החסידים שלך לעשות שום דבר – כי למה שהם ירצו בכלל ללמוד ממישהו אחר?

נכון, הוא מעודד להפיץ את החומר שלו. נכון, הוא מעודד להשתתף בקבוצות שונות משלו. נכון, הוא (כאילומעודד לא להאמין לו וגם לשאול שאלות(אגב, לחצו כאן לסרטון בו המייסד טוען שהוא אכן עושה שטיפת מוח – רק שהיא חיובית כי היא משחררת את האדם מהשקרים שלו וכו'). אבל איך כל זה משנה, כאשר הוא לעולם לא מדבר על כל ההטיות הקוגניטיביות של תלמידיו? כאשר הם עושים את כל הנ"ל, הם ינפנפו כל כישלון בהתמודדות עם טיעון נגדם בטענות כמו "לא באמת רציתי לשכנע אותו" "הוא פשוט לא הבין, אבל הוא יבין בקרוב" ואולי בכל זאת התעלמו בעקביות מהטענות נגדם עקב הטיית האישור שיש להם לטובת אליעד(כפי שאחד מחסידיו הותיקים עשה כאן לדוגמה, שיכולה להיות קיימת גם אם הם למדו עליה מאליעד עצמו.

בתמצית, אני חושב שמצד ההגדרה  הפרקטית של כת(לא התאורתית שהועלת כאן) – הקבוצה שלו היא כת. ואם כבר בכת עסקינן, ממאפייני הכת המפורטים כאן – גם אליעד מוכר הבטחה תוכנית מרחיקת לכת, טוען שהוא כמו אלוהים בשכלו, בז לכל מורה אפשרי חוץ ממנו ורבי נחמן(ומנסה להסתיר את המשמעות של זה ע"י חוסר הגבלת החופש של חסידיו), משתמש במקצוע חופשי, יוצא בבוז נגד כל מי שלא מסכים איתו(גם אם הוא לא מתנגד לעצם זה שיש לו מתנגדים), לא ניתן לבדוק את יסודות התורה שלו והוא מעודד את חסידיו לשרוף את כספם לעזעזאל. אם תסתכלו על הניתוחים של חסידיו בקבוצה שלו בפייס ובמפגשים אתם תשימו לב שהם כן מטילים ספק בכל מיני אמירות שלו, אבל הם לעולם לא יערערו על הבסיס של התורה שלו, שכן אם היו עושים זאת, למה להם ללמוד אצלו?

לחצו כאן למאמר שלו על כתות – מה שהוא עשה בו הוא פשוט: במקום להיצמד להגדרה הכללית של כת(אצטט מויקיפדיה): "כת הוא מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.", הוא נצמד אך ורק לסוג הרביעי של כת(מבין שישה סוגים שנמנו בויקיפדיה): "זן רביעי של כתות, לעתים קרובות בחפיפה כזו או אחרת לזנים קודמים, הוא זה שבמוקדו מנהיג כריזמתי או גורו נערץ." . וכך למעשה הוא טוען שכל אמונה שהאדם תלוי בה רגשית היא כת, ולכן 100% מהאנשים בעולם הם חברי כתות. למרות שאם הוא רק לא היה מסלף את המושג "כת" כמו אינספור מושגים שהוא מסלף, הוא היה רואה שההגדרה הכללית של כת מתאימה לו בול, כי הקבוצה שלו חוקרת את המציאות על סמך הנחות יסוד שלא נבדקות(לדוגמה, שהמפתח לאושר הוא הבנת המציאות. זה לא עובדה כי זה תלוי בהגדרה של "אושר").

דבר קטן נוסף ששמתי לב אליו שכדאי להתבונן עליו: למרות שהמייסד לכאורה טוען שהוא ללא דעות קדומות על שום דבר, כאשר הוא מתייחס למישהו שמתנגד לטענה שלו/לשיטה שלו ככלל, הוא ישמיץ אותו אישית(זה כשל לוגי הידוע כפנייה לרגש), בעוד שמי שמסכים איתו – הוא במקרה הכי גרוע יגיד שהוא לא הבין אותו בכלל(במקרה הטוב ישבח אותו).

ועוד דבר קטן: כנ"ל, התוצר הסופי של השיטה היא חוויה. אני גם זוכר שאחת התלמידות שלו(לא בהכרח מייצג את דעתו אבל לדעתי מתאים למה שהוא מלמד) – טענה שבקבוצות רוחניות אחרות נותנים לאדם להיאחז באמונות כאלו ואחרות כדי שיאמין שהוא מתקדם לאנשיהו, שזה מניפולציה לטענתו, ואצלו אין את זה כי אצלו הרעיון הוא לא להיאחז בכלום(לצערי לא מצאתי את הטענה שלה בקבוצה – אולי בעיה בפייסבוק). אבל גם אצלו יש את האלמנט הזה, כי הוא טוען גם שכאשר האדם מגיע לתובנה חדשה, הוא חווה "ניצוץ" של חווית האחדות "הסופית" מאחר ולטענתו, חוויה שווה ב"עוצמתה" להבנה ומייצגת הבנהזה בעצם האחיזה שמקנה את התחושה של ההתקדמות אצלו. זה בנוסף לדברים פחות "וודאיים"(לשיטתו) כמו, יכולת לשכנע טוב יותר ועוד כל מיני דברים שלא ניתן לבדוק.

אגב, עוד סתירה מעניינת שמצאתי בדבריו(כן, אפילו שהוא יטען שזה נראה לי ככה רק כי אני לא מבין אותו) – בתרגיל מס' 2 – נניח שאדם X יישם את התרגיל הזה, ומצא איזשהו קשר בין משהו סתמי לבין עצמו(לכאורה). כידוע הוא לא יכול להיות בטוח שהקשר הזה אכן נכון וקיים, מאחר והוא אפילו לא מודע ב – 100% למשמעות שהוא מייחס למילה "אני", ושהקשר הוא ספקולציה שלו וכו'. אם כך, הרי שהוא רק מאמין שיש קשר ושבסופו של דבר הוא "אמור" להגיע למצב הזה שבו הכל קשור אליו ישירות. לכן מצד ההיגיון זה לא יכול באמת להוביל אותו לשום מקום. דבר דומה ניתן לומר על שאר התרגילים שלו, אגב, גם מאחר ואלו תרגילים שלכאורה באים להשפיע על המוח ללא כלים מדידים שיכולים לבחון זאת, וגם מאחר שהלוגיקה שעומדת מאחורי המחשבה שהם בכלל מובילות לאנשהו רעועה.

ועכשיו לנקודה הכי חשובה בעיני. אושר לדעתי הוא דבר מסתורי לחלוטין, שלא ניתן באמצעות השערות אינטואיטיביות לקבל "מידע" על גרסתו הטובה ביותר שניתן לדמיין. וכן, אני חושב שהתורה של המייסד מבוססת בעיקר על השערות אינטואיטיביות. אין תמיכה מצד אף מחקר מדעי, והוא מתעלם לחלוטין ממה שטענו כל הפילוסופים(כדי לטעון משהו הרי צריך להאמין לשכל לפחות במידה מסוימת, אז אין הצדקה להתעלם מהם). והרבה מטענותיו עשויות, על פי ניסוחם, להיות מבוססות על פילוסופיות שפותחו לפני הספירה, וגם על הקבלה וספרים דתיים. לאושר יש אינסוף הגדרות, לכל אחד יש העדפות אחרות כדי להגיע לאושר, וזה מאוד קל לשחק על תחושות שאנחנו אפילו לא יודעים אם הם קיימים אצל אנשים אחרים באותה הצורה(פחד, רצון וכו'). זה למה התורה של המייסד מזכירה לי את היהדות במסגרתה אחד הסיבות העיקריות, אם לא ה, לאמונה באלוהים זה כדי שאלוהים לא ינקום בנו בגיהינום על כך ש"צפצפנו" עליו(גרסת המייסד: כל עוד לא תהיו חכמים כמוני המציאות תמשיך "להכות" אתכם בסבל).

וכן, חסידים של אליעד שיקראו זאת אולי יקפצו: "כמעט כל מה שכתבת זה לגופו של אדם ולא לגופה של כמעט אף טענה של אליעד, כי אתה לא יכול להפריך אותו"(ראו לדוגמה את התגובה של החסיד הזה לטענות "מדעיות-ספקניות" נגד אליעד). ובכן, נכון, אתם צודקים – אי אפשר להפריך את אליעד. אבל הסיבה האמתית לכך היא פשוטה – אליעד לוקח פטור מיישוב סתירות לוגיות בדבריו עם התירוץ "זה נראה לך סתירה כי אתה לא חכם כמוני!", וטוען טענות מעורפלות ומופשטות שאין להם שום משמעות מדידה בעולם החומרי והמדיד ככלל.

ולכן, הייתי אומר לגבי כל התרגילים של השיטה – שאי אפשר לבדוק האם הם עוזרים כי הם באים לפתח את החשיבה(שזה השפעה על המוח, מה שדורש בדיקה מדעית לבירור). אם אתם חושבים שהמדד המתאים לבדיקת התועלת שלה הוא מספר הנחות יסוד שאתם מוצאים בטענה מסוימת(לדוגמה) אז תבושמו, אבל שוב, זה לא הוכחה – כי אולי אתם "ממציאים" את ההנחות האלו כדי לשכנע את עצמכם שאליעד עוזר לכם(אפקט פלצבו) – בקיצור, תהנו מלאמר(ולחשוב?) שאתם מתפתחים שכלית כל הזמן ושאתם הכי חכמים בעולם(קראו את ה 8 תגובות הראשונות של עדי בן רחמים), אבל אתם לא יכולים להוכיח את זה(וגם אם תוכיחו ונראה סתירה בדבריכם, ברור איך תנפנפו את זה).

בהקשר של הספקנות "הפרקטית"(שיקולים של מה עדיף לעשות ב"עולם המעשי"..), אין שום סיבה הגיונית ללמוד אצל מישהו עם פילוסופיה בגרוש, חסינות מוחלטת מבדיקות והבטחות מפוקפקות לוגית וגם חסרות ביסוס מדעי. לסיכום, אם אתם עדיין סקרנים לשמוע טענות של אליעד, אני רק שמציע שתזכרו את הציטוט הבא, ותחשבו האם הוא נכון לגבי הטענה של אליעד שאתם שומעים

"זה ברבור חסר משמעות, שמציג בסך הכל הבנה אלמנטרית אינטואטיבית שאינה שונה מזו של רופאי אליל שאמאניסטיים ומגוון רחב של אנשי רוח מתרבויות חדורות אמונות החסרות את המנגנון המאפשר להבין את האופן בו דברים פועלים באמת. הבנה בסיסית זו אינה חדשה, או מיוחדת – למעשה, גילויים בעשרות השנים האחרונות (שנעשו בגלל שניסינו ובדקנו, לא בזכות ישיבה בחדר ודיבור באוויר עם אנשים ומצלמה) מתחילים לגלות את האופן בו פועל תהליך החשיבה וההחלטות שלנו, וכבר עכשיו אנחנו יודעים להגיד איך פועלים הדברים שמוצעים באתר שם, אבל בלי ברבורים, אלא באופן מעשי ומיידי. אנחנו גם יודעים להגיד למה, מבלי להמציא הסברים הזויים.

אכן, לא מדובר בידע חדש – מדובר בידע ישן מאוד, הבנה אינטואטיבית של הליך החשיבה שלנו, שרק מוגש באופן אחר."

(שימו לב שהקישור המצורף הוא לדיון שהיה על אחד מטענותיו של אליעד ועליו ככלל)

אסיים בציטוט מגלעד דיאמנט מהפוסט שלו על ה NLP, עם תוספות שלי שמזכירות כיצד הנאמר בציטוט רלוונטי לאליעד:

"ההיסטוריה של ה-NLP מדגימה תהליך קלאסי שמתרחש עבור אינספור "שיטות" אחרות.

זה מתחיל באדם או שניים ש"מגלים" (או ממציאים))דרך חדשה שיכולה להועיל לבני אדם באופן כלשהו. טענתם עשויה להיות בעלת הגיון כלשהו (או שלא)(השיטה של אליעד לא מבוססת על כלום מלבד היגיון אלמנטרי ומעורפל), מבוססת במידה מסוימת על ידע קיים (או שלא)(כל הידע הקיים עליו אליעד מתבסס הוא ידע מהתקופה הפרה-היסטורית). בכל מקרה רצוי מאוד שהשיטה תבטיח פתרון קסם לבעיות גדולות ומציקות בשלל תחומים, שתתאים לפלחים נרחבים באוכלוסיה (רצוי לכל אדם)(אליעד מבטיח אושר מוחלט ופיתרון לכל בעיה בכל תחום לכל אדם) ושתהיה נטולת סיכונים ותופעות לוואי.(לא נדרש לשנות כלום ב"עולם המעשי" בשביל שיטת אליעד..)

המייסדים מתחילים להתנסות בשיטה שהמציאו על מטופליהם ועד מהרה כוחות הסוגסטיה, הפרשנות האישית וכמה אנקדוטות מרשימות עושים את שלהם וכולם מתרשמים "שהשיטה עובדת"(ממה לדעתכם אליעד מתפרנס בקלות?). תוך שהם מדלגים באלגנטיות על שלב המחקר והאימות(אי אפשר לבדוק את אליעד אפילו לוגית), המייסדים כותבים ספרים(כמו אלה), מתחילים להעביר קורסים(מפגשים) ואם הכל מתגלגל כהלכה צצים מוסדות להכשרת הדור הבא של המטפלים בתחום(כמוהו לדוגמה). לפני שאתה מספיק לומר "תכנות-תודעתי-קוונטי" או כל צירוף מילים מרשים דומה, התחום כבר משגשג ופורח.

בשלב כלשהו מישהו מתעורר ומחליט לבדוק את הדברים בצורה מדעית(אני), אבל זה כבר מאוחר מדי. יותר מדי אנשים כבר מושקעים בשיטה ויותר מדי מטפלים "יודעים שזה עובד"."

צ'או.

11 מחשבות על “איך להיות מאושר: "תהיה אמיתי עם עצמך" (שיטת EIP)

  1. שלום קוראים יקרים. אני רוצה להדביק לכם כאן בשם מישהו אחר תגובה שקיבלתי לאימייל לפוסט הזה, לפני למעלה מ 3 שנים (ינואר 2017). התגובה נשלחה אליי לאימייל באופן פרטי ורציתי כבר בזמנו לפרסם אותה כאן כי היא הייתה מאוד מעניינת ואני בטוח שהרבה אנשים היו שמחים לקרוא גם אותה, אז כמו שבדיוק החזרתי חצי מהפוסט הזה אחרי שמחקתי אותו לפני כמה שנים (אסביר על זה בפוסט חדש בקרוב), אפבלק גם את התגובה שלו, שכן כמו שלכתוב על הרעיונות וההגות אליעד לא מהווה "הוצאת לשון הרע", כך גם פרסום התגובה ההיא לא אמור להוות עבירה, בתנאי כמובן שלא אפרסם את זהות המגיב (אם היה חשוב לי לפרסם את זהותו, אז אפשר, אבל רק אם הוא מאשר, אחרת הוא יכול לתבוע אותי). אז קבלו את התגובה הבאה מאת מישהו אנונימי שהתפרסמה לפני שנים בדיוק בתגובה לפוסט שאתם ראיתם עכשיו בדף הזה:

    "נהניתי מאוד לקרוא את הפוסט שלך אודות אליעד כהן,
    בתור תלמיד ותיק שלו אני מחפש לא אחת ביקורות ניתוחים ודיעות אודותיו, ולו משום משום שהוא כל כך בלתי נתפס ואתה לא יודע איך לאכול אותו.
    רוב הדברים שאני נתקל בהם הם שטחים ולא התעמקו באליעד ובדבריו מספיק כדי להביע דעה, והיות והוא שוחט כל פרה קדושה שאפשר אז הרבה מגיבים אליו בשליליות, אבל הפוסט שלך דווקא נראה אחרי מחקר מעמיק יחסית ומדבר לעניין, למרות שהוא גם שוחט את הפרות הקדושות שלך (המדע) וחוויתי שדווקא על ההיבטים האלה רוב הביקורת שלך עליו.
    באופן אישי גם יש לי ביקורת עליו אבל דווקא לא מההיבטים שאתה ציינת.

    בחלק גדול מהביקורת שלך אתה מנסח שהוא מסובב אנשים ע״י מניפולציות שונות ומשונות ונותן מטרה ארטילאית שהוא לא יכול להוכיח ולהסביר.
    דווקא מהיכרות טובה שלי עם החומרים שלו אני לא מסכים עם זה, הוא נכון להסביר כל שאלה שתתקיל אותו, גם אודות ״היעד הסופי״, אחדות ההפכים, וכל הדברים ״הלא הגיוניים״ והוא דווקא יעשה את זה בצורה הגיונית להפליא.
    מה שכן בתחילת דרכי איתו זה דברים שנשמעו לי כמו סינית ורק לאחר הרבה ׳הקדמות׳ הצלחתי להבין את כוונת המשורר והיום זה נראה לי פשוט.
    אז מבחינתי בכל אופן אני לא מסכים לאמירה שהשיטה מבוססת על לוגיקה שהמייסד לא יכול להוכיח, להסביר או להציג במדויק.

    כמו שאתה כבר יודע חלק גדול מהתרגול זה להיות מסוגל לראות את ההיפך של כל טענה, לכן הרבה פעמים אתה תמצא אותו מגן בחירוף על היגיון מסוים שיכול להיתפס כשערוריתי ביותר, אבל זאת רק נקודת מבט, כי בפעם אחרת הוא יגן בדיוק על הטענה ההופכית.
    אז למתבונן מהצד העניין יכול להיראות מלא סתירות לכל אורך הדרך,
    אבל אם הבנת קצת את הגישה, אז אולי תסכים שעצם קיום הסתירות למעשה מתיישר עם הגישה הכללית, שגורמת לך לא להיאחז, להיצמד לאמת באופן לא משוחד, להטיל ספק וכו׳..
    ומניסיון אישי אני אומר לך שהדרך מאוד לא מעורפלת ומאוד ברורה, וככל שאתה מעמיק אתה מגיע לדברים הרבה יותר מחוייבים, שהרבה יותר קשה בכלל להעלות על הדעת שבכלל אפשרי שהם לא נכונים, וככה כל שלב עד הסוף המר..

    אז בזה שאתה מביא דוגמאות לסתירות אתה לא בהכרח פוגע בגישה הזאת אלא בגלל מחזק.
    בכלל הטענה היא שבסוף הדרך אתה מגיע למסקנה לוגית ששני דברים הפוכים הם נכונים ב 100%, אז קל וחומר שלאורך הדרך בדברים של היום יום להיות מסוגל להגן על שני צדדים (שנראים סותרים) בעניינים פשוטים.
    אני אסכים איתך שהוא לא תמיד נצמד לאמת ברמת המחקרים או העובדות, אבל זה בדברים זניחים שעיקר העניין כאן הוא לא העובדה אלא התרגיל המחשבתי, שאם נניח והעובדה היא כך וכך.. גם אם אתקן אותו על טעותו במחקרים ועניינים מסויימים זה כמעט ולא רלוונטי בקשר לאותו דיון.

    אליעד אכן מנתח דברים בצורה לוגית, אבל אין שום עניין של אינטואיציה (כמו שציינת), יש כל כך הרבה דברים שהם נגד האינטואיציה, וכל כך הרבה תגליות ותובנות שנובעות מחשיבה לוגית קרה שהאינטואיציה הולכת לפח.
    ושוב אני יוצא נגד האמירה החוזרת שלך ״שאי אפשר להוכיח״, קודם כל בוודאי שאפשר להוכיח, דבר שני נשמע שאתה מגיע מהאסכולה המדעית כשאתה מדבר על הוכחות, מחקרים, ניסויים.. עניינים שמנקודת מבטי היום נתפסים כהוכחות ״חלשות״ ביחס לסוג ההוכחות שאני מדבר עליהן.
    כי אלה דברים שיכולים להשתנות מחר, מחקר חדש.. זווית חדשה על הדברים, תגלית חדשה, דברים שלא לקחו בחשבון וכו׳..
    זאת הסתכלות חיצונית על הדברים אשר לוקה בהמון הנחות יסוד סמויות.
    אני מסכים איתך השלוגיקה שלו היא סופר אלמנטרית, וזה הכוח שלה.. מתחילים מהבסיס, יש זה לא אין ואין זה לא יש, אלמנטרי.. ועכשיו מתחילים לטפס, ולא מתחילים מקומה 16 ובונים עוד אחת.
    יש חשיבה מסוימת שההוכחות דרך החשיבה הזאת היא כל כך מחויבת שזה לעולם לא יכול להיות אחרת, זה בכלל מגוחך להעלות את המושג מחקר ביחס להוכחות מסוג זה.
    אז מה אם החשיבה שלו לא נשענת על שום מחקר ושום דבר מהעבר? מה אנחנו דתיים? אנחנו צריכים תימוכין מפילוסוף שחי לפני הספירה?
    אולי בכלל טוב שזה לא מסכים עם שום דבר שאנחנו מכירים?
    ולהדגיש, הוא לא סתם ׳מתעלם׳ ממה שטענו כל הפילוסופים או ממחקרים מדעים וכו׳, אלא כשיטה אנחנו ננסה להפריך אותם, לראות למה מה שהם אומרים לא מחויב,.. כמובן אחרי שנבין מה הם אמרו ואת תוכן העניינים.
    אתה אומר שאין תמיכה מצד אף מחקר מדעי, אני תוהה למה בדיוק אתה מתכוון? זאת מאין הכללה כזאת, באופן אישי אני לא רואה יותר מדי סתירות מצד המדע.

    אתה אומר שאי אפשר לבדוק אם התרגילים עוזרים בכלים שאתה מכיר (המדע), בטענתך שהתרגילים נועדו לפתח את החשיבה, ואז הולך לכיוון של לבדוק איך זה משפיע על המוח.
    קודם כל.. מי אמר שלא? אתה מדען נכון? תעשה מחקר.. אולי אפשר.
    כמו שמחקרים מראים שיש השפעה של פסנתרנים ומוסיקאים מחוננים על המוח שלהם, יתכן ואותו דבר כאן.. זה סתם לפתור את זה בעצלנות לקבוע שאי אפשר למדוד את זה.
    אבל אני שואל.. למי אכפת? למה צריך למדוד את זה? אתה צריך אישור מהאסכולה המדעית כדי שיתנו לשיטה אסמכתה?
    לאנשים בסך הכל יש בעיות והם רוצים לשפר את החיים שלהם.
    That said, תמיד יש טיפשים שילכו אחריו כמו גורו כי הם מעריצים אותו אבל לא יפנימו כלום.
    זה הטענה על התלמידים של רבי נחמן למשל.. שהוא כל כך סיבך אותם עם שכל ההיפוכים שלו שהם יצאו חבורה של משוגעים.

    אני מעולם לא שמעתי אותו מגיב לאף אחד שדורש ממנו לישב סתירה בסגנון כמו שציינת-זה נראה לך סתירה כי אתה לא חכם כמוני-, להיפך הוא יסביר לך 50 פעם ככל שתבקש ויתן את התשובה, אפילו אם יסנן בדרך משפט בסגנון ״הבעיה שלך שאין לך שכל״, אבל זה לעולם לא יגמר שם.

    נ.ב
    הוא דווקא מעריך את גלעד דיאמנט, דיברנו עליו באופן אישי פעם.

    בברכה."

    התגובה הזאת גררה דיון של כמה תגובות שלי מול אותו המגיב, לא אפרסם כאן את כל הדיון כי תכל'ס, מה הסיכוי שיהיה לכם כוח לקרוא. אבל אם מישהו היה רוצה שאשמור את הדיונים באימייל ואעלה אותם כאן לבלוג בפורמט של תמונה (קל מאוד מבחינה טכנית), מוזמנים לבקש.

    Liked by 1 person

    • שלום, אני אשמח מאוד לקרוא את כל הדיון 🙂
      הגבתי כאן לפני כ3 שנים על הפוסט. אני מסכימה עם המון ממה שהמגיב הזה כתב לך מההיבט של המהימנות של השיטה שלו. במשך הרבה זמן לא ניסיתי ללמוד מאליעד באופן פעיל. התקופה בה הגבתי הייתה כשנה של למידה אינטנסיבית שלי את התכנים החינמיים שהוא העלה לאינטרנט. הייתי במצב של מצוקה נפשית ובדידות. חוסר אונים שאתה רק מחפש מישהו שימשה אותך מהמים ויראה לך איך לנשום אחת ולתמיד. לא האמנתי לאף אחד- לא לפסיכולוגיה לא לדת לא לגורואים למיניהם שיטות רוחניות אסכולות שונות. הרגשתי שאף אחד לא יכול להבין אותי בפן הרוחני, בלב שלם האמנתי שכולם חווים חוויה נפשית קשה פחות ממני או לפחות מגיעים לעומקים רדודים יותר ממני בשיח הרוחני שלהם עם עצמם. באמת הרגשתי ככה בלב שלם, כשאנשים היו משתפים אותי בבעיות שלהם, "קשה לי בעבודה, אני לא מצליח למצוא זוגיות, מת חבר קרוב…" כל דבר כזה "פיזי", "חיצוני", זה העמיק את תחושת הדיכאון והבדידות שלי, קינאתי שהם רואים את החיים בצורה צרה ותולים את מצב הרוח שלהם במאה אחוז באיזה דבר חיצוני כמו עבודה, הם מצליחים להתבאס ולשמוח מזה, שיש להם משמעות, ואני לא הצלחתי למצוא משמעות. אליעד סיפק דבר שלא פגשתי אף פעם, לא לפניו ולא אחריו. וגם אתה ציינת את זה במאמר שלך. השיח הבלתי מתפשר על החיים והמחשבות והספקות. בלי פשרות, בלי פחד, בלי פרות קדושות, האמת היא האמת גם אם היא לא פוליטקלי קורקט, ממש חתירה בלתי מתפשרת להגיע לתשובה, לפתרון, בצורה אבסולוטית. יכולתי להקשיב ולהפנים דברים שאדם כזה אומר, כי הוא לא החליט ש"מי שיש לו זוגיות הוא בהכרח מאושר", ומי שמת חבר שלו בהכרח זה דבר רע וכמובן שחשוב להצליח בעבודה, כמובן שצריך להיות בריא… הוא הביא לשולחן שיח אמיתי על החיים ולא פגשתי את זה אצל אף אחד. עשיתי "הפסקה" עד לא מזמן בחיפוש הרוחני שלי באופן כללי. הרגשתי שנפקחו העיניים שלי מצד אחד ומצד שני הרגשתי מוצפת. כבר פחות האמנתי והקשבתי בשקיקה לכל תשובה שהייתה לו לתת כי כבר תפסתי בעצמי את הקטע, מה שהוא אומר הוא ברוב המקרים לא בהכרח מה שהוא באמת חושב, זו רק שיטת גילוי מודרך עבור האדם איתו הוא עובד, להפיל אסימונים שרבים מהם כביכול כבר נפלו לי ונמאס לי ורציתי פשוט לנסות לחיות כמו בן אדם רגיל. והצלחתי, היו לי בעיות בחיים לפעמים הן כמעט השתלטו עליי כמו אדם ש"מתבאס מזה שאין לו עבודה", תולה את האושר שלי בגורם חיצוני אבל עמוק עמוק בלב היה לי הבסיס היציב הזה שקיבלתי מהלמידה מאליעד. בחודשים האחרונים החלטתי לבוא בראש פתוח יותר לחיפוש הרוחני ולא ממקום צמא וחסר אונים כל כך, פשוט לתור לבדוק, לדלות דברים שאני יכולה להסכים איתם ממקומות שונים. מצאתי תיאוריות כמו the law of attraction, ניסיתי מדיטציה, הודיה, חשיבה חיובית, כל מיני דברים. הצלחתי מתוך מה שלמדתי לפני הרבה זמן ששקע אצלי לראות את הדברים האלה בצורה אחרת ולמצוא שבכל השיטות שיש אמת מזוקקת די דומה, אם כי הממציאים והדוגלים שלהן לרוב לא משכילים לראות אותה באמת. אבל ברמת הלוגיקה גיליתי שהמון אנשים הבינו את מה שאליעד הבין פשוט בסגנון אחר וברמת דיוק אחרת, כל אחד מתעלם מפרט כזה או אחר, כל אחד בא מכיוון ספציפי קטן אחד. אבל אפשר למצוא את ה"אמת האבסולוטית" בשיטות רבות לטעמי. התפיסה שלי היא שאכן יש "אחדות" ו"נפרדות", מקור אחד הגדיר קונספט דומה בתור שתי ישויות נפרדות "האגו" ו"הלב" שהצלחתי למצוא הקבלה מסוימת בין השניים. אדם נולד ריק מתוכן וידע לעולם וסופג כמו ספוג פלא כל דבר מהסביבה שמלמדת אותו. בבסיס האדם רוצה להרגיש טוב (אולי גם זה דבר נרכש אבל אנשים מחפשים את ה"אחדות" על מנת להרגיש יותר טוב בסופו של דבר, מתוך הצורך הבסיסי הזה בעיניי) והוא לומד התניות חברתיות שונות למה זה טוב ומה זה רע, צובר טראומות שמשפיעות על האישיות שלו, על התחושות שלו, על התפקוד שלו, טלאים של פצעים, טראומות, התניות… צריכים לאהוב אותי, יאהבו אותי רק אם אהיה יפה, אהיה יפה רק אם יהיה לי אף קטן, האף שלי גדול לכן אני לא ראוי לאהבה, אני לא שווה כלום…. טראומות שונות שדופקות אנשים מהילדות ויוצרות להם אמונות נוספות- חרם שילד עבר גורם למוח שלו להחליט החלטה מסוימת למשל אם אתרחק כמה שיותר מאנשים הם לא יפגעו בי יותר כי זה כל מה שהוא יודע, הנסיון חיים שלו לימד אותו שאם הוא ליד הרבה אנשים הם פוגעים בו. המוח מייצר התניות ו"חוקים" ויוצר אזור נוחות מסוים- לומד מחוויה מסוימת ומנחה אותו באופן לא מודע להמשיך לפעול בהתאם אליה, כי אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת שום דבר אחר. ילדים מוכים, סביבה של סמים, אונס שגורר לזנות… חוקי פסיכולוגיה רבים נכונים במישור הזה, כי האדם הוא יצור לומד, ולומד מנסיון, כל אחד מפרש מה עליו לעשות בעקבות הנסיון בדרך לא מודעת אחרת. ויש אפשרות לצאת מהמטריקס הזה. והאפשרות הזאת היא רק דרך שבירת האמונות הקיימות. אם אדם מאמין שאף יפה יעשה אותו מאושר הוא יכול לתקן את האף בניתוח, ואם הוא מאמין במאה אחוז בלב שלם שאף יפה יעשה אותו מאושר יש סיכוי שזה אכן יקרה. אבל החיים מסובכים הרבה יותר ואני לא מכירה אף אחד שמאמין באמת במאה אחוז בלב שלם עד הסוף בהתניה אחת מסוימת שאם היא תקרה הוא יהיה מאושר. וכל הדרך המחשבתית הזו בה האדם עובד באופן טבעי היא בעיניי "הנפרדות" עליה אליעד מדבר, והאחדות היא לצאת מהמטריקס הזה, לפתוח את העיניים מתוך מודעות לאיך המוח והרגש של אותו אדם עובדים ולהבין שכל ההתניות שקיימות לו בראש שהן יוצרות לו את כל הבעיות (י לי בעיה- אשתי שונאת אותי, זאת בעיה כי יש לו התניה בראש שזה שאשתך שונאת אותך אומר שאתה לא ראוי, שזה לא טוב, הוא מבין לפי השכל שלו שזה עושה לו רע), ושבירת כל ההתניות האלה היא כנראה הכרחית כדי לחוות אושר מלא כמו שאליעד "מוכר". אני לא הכי מתחברת לסמנטיקה של ה"אחדות" "נפרדות" וכדומה, ואליעד מקדיש חשיבות רבה לסמנטיקה אז אני לא יודעת. עדיין לא פיצחתי את כל העניין במוח עד הסוף אז גם אני עדיין סובלת מבעיות, דיכאון, פחדים משל עצמי. פחד מללכת עד הסוף אחרי הדבר הזה כי אם זה לא יעבוד מה אז? יש לי ואני מאמינה שלבני אדם באופן טבעי נטייה לפחד ללכת עד הסוף אחרי שיטה שיכולה לעזור להם או ללכת עד הסוף להגשים חלום שהם מאמינים שיהפוך אותם למאושרים, כי כל התקוות שלי תלויות בזה, ואם אני אגשים את זה ועדיין לא אהיה מאושרת מה אז? לי מרגיש כמו הפחד הקיומי הכי גדול שקיים. ככה אני לפחות מרגישה באופן אישי. גם אם כל ההתניות בטלות- מה יהיו חיי? מה כן יסב לי אושר? העניין הוא שאני באמת לא מכירה שום דבר אחר. אני מאמיה שהתשובה קיימת מעצם היותה, לא כי אליעד הוא גאון שחשב עליה או פסיכולוג/פילוסוף/אישדת/גורו אחר הם גאונים שחשבו עליה, אני כן מאמינה שיש תשובה ואמת אחת שפשוט קיימת ונמצאת באחוז מסוים בדבריו של כל אחד מאלה, אצל אליעד באחוז גבוה לטעמי. אבל "השחרור" תלוי בגורמים ודברים רבים, אז אני כמו כולם עדיין בדרך.
      נהניתי לחזור לקרוא את הפוסט ואת התשובה הישנה שלי, תודה 🙂 !

      אהבתי

      • היי, אין לי בעיה להגיב לגוף מה שאת כותבת (אם זה חשוב לך), אבל אני כבר יכול לראות שזה הולך להיות שרשור ארוךךךךךךךךךךךךך (בהערת אגב, יש לי כמה פוסטים חדשים על אליעד שאני עובד עליהם בשנה האחרונה, די מתעצל בעבודה עליהם אבל אפרסם אותם מתישהו).

        מציע שנעבור לאימייל אם את רוצה להיכנס ולחפור על כל זה. אלא אם חשוב לך לדבר איתי באופן גלוי לעיני כל..

        אהבתי

      • היי, אין לי כוח להגיב לכל מה שכתבת כרגע (אמצא זמן לזה). תוכלי לתמצת מהם הטענות בתכל'ס שאת באה לטעון בכל מה שכתבת פה? כי חלק גדול ממה שכתבת פה לא נשמע בכלל כמו טענות ענייניות ביחס למאמר שאת הגבת עליו.

        בכל אופן, עוד דבר –
        אני שוקל לכתוב סדרה של עשרות פוסטים שמסכמות כל מה שהבנתי מאליעד (חוץ כמובן מלהרחיב על דוגמות לתרגולים של השיטה שלו),
        תרצי לקרוא ולדון על זה? (מתאר לעצמי שאם כן, אף אחד לא יקרא את זה חוץ ממך XD)
        זה כנראה יהיה 10-20 פוסטים על תיאור התיאוריות עליהם הוא מסתמך (בעיקר זה, אבל גם קצת הרחבות על השיטה שלו, כולל כל התיאוריות שלו על רוחניות והפסיכולוגיה של בני האדם על סמך רבי נחמן וכו'),
        פלוס אולי 2-5 פוסטים שבהם אני תוקף כל טענה אפשרית של אליעד שיש לי משהו להגיד עליה.

        אהבתי

  2. האמת היא שאני קוראת מאמרים וצופה בסרטונים שלו כבר חודשים ארוכים, והדבר העיקרי שמעניין אותי ומושך אותי לטענות שלו הוא הקיצוניות שלהן. כשבן אדם בא ומפריח כל כך טוב כל מה שלא תואם את מה שהוא אומר ואחר כך גם מציג איזו תיאוריה אבסולוטית שכביכול תואמת כל דבר שזז או מתרחש בחיים האלה קשה לא להישאב לזה ופשוט להאמין לכל מילה שנייה שיוצאת לו מהפה…
    בגלל שגם התחלתי לקרוא אותו בשביל לפתור לעצמי בעיות בחיים ולא סתם מתוך סקרנות גרידא הנטייה שלי היא הייתה פשוט לנסות לחבר את עצמי לטענות שלו בדרך כזאת או אחרת. זה מוביל אותי לטענה שהייתי שמחה להציג בפניו- איך אני יכולה לסמוך על עצמי ועל המסקנות שהגעתי אליהן בזכותו אם קודם לכן לא ידעתי כלום ולא הבנתי כלום והייתי במצב של להאמין לכל מה שהוא אומר? (שאני מניחה שזה המצב של רוב האנשים שמתחברים אליו וגם למורים רוחניים אחרים) הרי הוא היה יכול להגיד כל דבר והייתי מתחברת להגיון שבזה כי נחמד לי להתחבר למשהו שהוא מוחלט בלי סימני שאלה… ואז סביר להניח שהוא היה אומר שאין אמת אחת, ובכל טענה בעולם יש קמצוץ של אמת והחוכמה היא לדעת להתחבר לכל דבר בדיוק כמו שאני מתחברת להפך שלו כי נפרדות אחדות וכל זה. ובכל זאת…
    אבל עצם העובדה שאני מטילה ספק בי ובו באופן כלשהו זה הישג שלו בעיניי, כי אמנם אני רק קוראת אותו ולא לומדת אצלו פרונטאלית אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שהוא שינה מאוד את הצורת מחשבה שלי.
    כן יש הרבה טענות שלו שלא התחברתי אליהן או כאלה שהוא אומר סתם כדי לצאת צודק באיזה וויכוח וזה לא האמת עד הסוף ויש הרבה מה להגיד עליו אבל מכל הקואוצ'רים והמורים הרוחניים שאני מכירה הוא הכי טוב ובטח שהכי מעניין.

    אהבתי

  3. פינגבק: אליעד כהן VS הסולידית – החושב הלא נורמלי

  4. בושה שאין תגובות ושיתופים למאמר כזה. יישר כח איש ספקן שכמוך. תענוג לקרוא .
    לדעתך אנשים בלי חשיבה ספקנית באמת באמת יכולים לפתח אחת?
    ראית מישהו שעובר טרנספורמציה כזו?
    אני תמיד מסיים ויכוחים עם אנשים(אומר בלב) " למה אני בכלל מנסה כל פעם מחדש??!?"
    זה מרגיש כמו תכונה שיש לך או אין לך ממש 0/1 .

    אהבתי

    • היי, תודה, אתה מוזמן לשתף את הפוסט באמצעי השיתוף מתחת לסוף הפוסט.
      לשאלותיך, כן, וראיתי מישהו כזה – אני. פעם גם אני הייתי חסיד של אליעד. גם אליעד מדבר על ספקנות, אבל רק על הבסיס של ספקנות פילוסופית(חשוב להבחין בינה לבין ספקנות מדעית) ומקצין לממדים לא מציאותיים את התועלת שלה(בנוסף לזלזול תהומי מצידו בתועלת של ספקנות מדעית ביחס להבנת המציאות). אפשר ללמוד חשיבה ביקורתית בהדרגה. לגבי ויכוחים – להרבה אנשים פחות לא אכפת מה האמת, אכפת להם מה עושה להם טוב, עם אנשים כאלו באמת אין טעם להתווכח באמצעות חשיבה ביקורתית – עדיף לשלול אותן לפי הדברים שחשובים להם(שמירה על נורמות חברתיות וכו'), ולא סתם "להנגיש" להם טיעונים המבוססים היטב אך אינם "מותאמים" לוויכוח עם שכמותם. אחרי תהליך ארוך איתם אולי אפשר לשכנע אותם ללמוד חשיבה ביקורתית, אבל זה מסובך.

      אהבתי

  5. פינגבק: המירוץ לאושר: אסטרטגיות משונות ומעניינות במיוחד לניצחון במשחק האושר – אנטי נורמות

  6. פינגבק: המירוץ לאושר: אסטרטגיות משונות ומעניינות במיוחד לניצחון במשחק האושר – אנטי נורמות

מוזמן לכתוב כאן ככל העולה על רוחך

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s